| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
מוסקבה<<יעדים בעולם<<ראשי
יום ראשון, 22.09.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
מוסקבה - רוסיה - הנקודה היהודית
מאת: צוות FIXTRAVEL
 חיי היהודים במוסקבה 

אנטישמיות, זו תופעה מאוד עתיקה, ויהודים רבים סבלו מאנטישמיות. הפרדוקס הגדול הוא שבאירופה האנטישמיות התפתחה בין הנוצרים (כפי שידוע המקור של הנצרות הוא היהדות), שרדפו אחרי היהודים, בודדו אותם מהחברה, והאשימו אותם בדברים נוראים. למרות זאת, היהודים שמרו על הדת שלהם ועל המסורות שלהם. 
 
חיי היהודים אחרי המהפכה 
 
ברוסייה האנטישמיות צמחה לא פחות מאשר במדינות אחרות באירופה. ליהודים לא היו שום זכויות ברוסייה של ימי הצאר. כמובן שהיהודים ברכו על נפילת השלטון של הצאר במרץ 1917. סוף סוף הגיעה הגאולה! זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של רוסייה שהיהודים קבלו זכויות להקים ארגונים משלהם, ולהגיד מה שהם רוצים. בכל מקום נפתחו בתי כנסיות, ישיבות, הוציאו ספרים בעברית וביידיש, והחלו להתפתח חיים פוליטיים ותרבותיים. אבל כל זה היה זמני... בנובמבר 1917, הבולשביקים תפסו את השלטון. זה היה הסוף לחלומות של היהודים. הבולשביקים לא רצו במדינה שלהם את התרבות של היהודים. לנין אמר שתרבות יהודית לאומית זו רק תעמולה של רבנים ובורגנות. סטלין טען שיהודים כעם קיימים רק על הנייר, שהציונות זו תנועה עוינת, ושיידיש זאת לא שפה אלא סתם סלנג. מצד אחד הקומוניסטים הוציאו "הצהרה על זכויות האזרח ברוסייה", שבה היה רשום שלכל עם יש זכות לאוטונומיה דתית ולאומית, ומצד שני ב - 1918 הם הפרידו בין הדת והמדינה והוציאו איסור מוחלט על השכלה דתית. רכוש של כנסיות, מנזרים, בתי כנסיות, ומסגדים הולאם ובמילים פשוטות נשדד על די הסובייטים. באותה שנה פולין וליטא קיבלו את העצמאות ונוצר מצב שבו היהודים שנשארו בפולין ובליטא יכלו להמשיך לשמור על המסורות שלהם ויהודירוסייה היו צריכים לוותר... בשנים: 1918-1921  התרחשה מלחמת האזרחים ברוסייה. ליהודים זו הייתה מלחמה קשה מאוד. הם סבלו קשות גם מהצבא האדום, גם מהצבא הלבן, וגם משודדים אחרים שהיו באותה תקופה. רשמית המפקדים של הצבא האדום זעקו כל הזמן שהם נגד האנטישמיות, אך בפועל היהודים באוקראינה סבלו מפוגרומים נוראים. כמובן שיחסית לצבא הלבן ולכל האחרים, הצבא האדום היה הסובלני ביותר כלפי היהודים, והיהודים תמכו בו. התוצאות של מלחמת האזרחים היו טרגיות לעם היהודי. אלפיים פוגרומים, מאה אלף הרוגים, חצי מיליון יהודים נשארו ללא מקום מגורים. אחרי המלחמה, הקומוניסטים החליטו שהיהודים חייבים להתבולל. הם הכריזו שהציונות זו תנועה בורגנית וכל הציונים נשלחו לסיביר כאויבים של המדינה הסובייטית. הקומוניסטים התחילו לרדוף אחרי כל הדתות ברוסייה. כמובן שהיהדות הייתה הדת הראשונה שהקומוניסטים ניסו להשמיד (דרך אגב לפחות רבע מהקומוניסטים באותה תקופה היו יהודים). הם סגרו את בתי הכנסת והחדרים, ורדפו אחרי רבנים, ומי שסירב להתכחש מיד נשלח לסיביר. בסוף שנות העשרים העברית הייתה השפה היחידה הלא חוקית בברית המועצות. כל בתי הספר שלימדו שם בשפה העברית נסגרו וכל הספרים בעברית היו אסורים בשימוש. היידיש החליפה את העברית. זה גרם לצמיחתה של תרבות ותיאטרון היידיש בשנות העשרים והשלושים. בהתחלה בתי הספר ביידיש היו מאוד פופולריים אבל בגלל שהלימודים באוניברסיטאות היו רק ברוסית, בתי הספר ביידיש נסגרו מהר מאוד. 
 
רפובליקה אוטונומית Birobidjan 
 
הקומוניסטים החליטו להראות לכל העולם המערבי שיש להם אלטרנטיבה לציונות. לצורך זה, הקימו במזרח סיביר רפובליקה אוטונומית ליהודים - Birobidjan. יהודים היו צריכים לעבוד שם כחקלאים. יהודים תמיד היו ידועים כסוחרים נהדרים, וכבעלי מלאכה מצוינים, אבל לא כאנשי חקלאות (הקיבוצים שלנו הוכיחו דווקא שיהודים יכולים להיות טובים מאוד גם בחקלאות). התוכנית של הממשלה לא הצליחה :האקלים של סיביר היה קשה מאוד, והאזור שהממשלה "העניקה" ליהודים היה רחוק מאוד והיהודים לא כל כך הסתדרו שם. ב - 1937 רק 24% מכל האוכלוסייה של Birobidjan היו יהודים. אבל בגדול הקומוניסטים הצליחו מאוד. היהודים התבוללו. הדור הבא כבר לא דיבר יידיש (וכמובן לא עברית) רק רוסית . בסוף שנות השלושים, שליש מהיהודים התחתנו עם גויים. ב - 1939 רוסייה כבשה את המדינות הבלטיות, חלק מרומניה וחלק מפולין. כתוצאה מכך האוכלוסייה היהודית של ברית המועצות גדלה ב - 2 מיליון יהודים. 
 
מלחמת העולם השנייה 

ב - 1941 המון יהודים מהאזורים שנכבשו נשלחו לבתי סוהר ומחנות, ולמרות כל הקשיים זה הציל את היהודים האלה ממחנות הריכוז של הנאצים. באותו זמן אירופה כבר נכנסה למלחמה וכל העולם כבר ידע על הרדיפות של היהודים ע"י הנאצים (וממשלת ברית המועצות ידעה על כך), אבל היהודים בברית המועצות לא ידעו על כך דבר, וכאשר המלחמה הגיעה הם לא היו מוכנים. הם היו בטוחים שעם אינטליגנטי כמו הגרמנים שתרם לעולם כל כך הרבה אנשים מפורסמים מתחומים שונים לא יכול לגרום להם נזק. האנטישמיות בברית המועצות זו הסיבה לטרגדיה של העם יהודי. אמנם היו רוסים ואוקראינים שהסתירו את היהודים וטפלו בילדים שלהם, אבל היו המון מקרים שבהם הגויים עזרו לפשיסטים למצוא יהודים ולהרוג אותם. חצי מיליון יהודים סובייטים השתתפו במלחמת העולם השנייה. מאתיים אלף נהרגו, אבל עד היום האנטישמיים ברוסייה טוענים שהיהודים זה עם של פחדנים, ובזמן המלחמה הם ברחו מהחזית והתחבאו. 
 
חיי יהודים אחרי המלחמה 
 
אחרי מלחמת העולם השנייה, מצבם של היהודים ברוסייה נעשה עוד יותר גרוע. כל מי שהיו לו קרובים בחו"ל נעצר. כל היהודים שהגיעו לתפקידים בדרגים הגבוהים בצבא הסובייטי, בעיתונאות, באוניברסיטאות, ובכל המוסדות האחרים נעצרו. ב - 1948 נהרג שחקן ובמאי יהודי גדול בשם סולומון מיכואלס (הוא היה המייסד של "הבימה" במוסקבה). תיאטראות ביידיש נסגרו, ושני בתי הספר האחרונים ביידיש נסגרו אף הם. ב - 1948 נעצרו 25 סופרים יהודים מובילים, וב - 1952 הוציאו אותם להורג בירייה. השיא של התהליך הזה הייתה "פרשת הרופאים-המזיקים" שנעצרו ב - 13 בינואר 1953 . האשימו אותם ברצון להרעיל את סטלין ומנהיגים קומוניסטיים אחרים. היו שמועות על הגירוש של כל היהודים לסיביר. אבל ב - 5 למרץ 1953 סטלין מת פתאום ומיד לאחר מכן התברר ש"פרשת הרופאים" הייתה מזויפת והיהודים נשארו בערים הגדולות ולא גורשו לסיביר. בתקופה של Khrushiov , היהודים קבלו בחזרה חלק מהזכויות שלהם. אבל לתקופה מאוד קצרה. בתחילת שנות השישים הקומוניסטים התחילו במלחמה חדשה נגד הדתות במדינה וכרגיל היהודים נרדפו יותר מכולם. בנוסף לזה ב - 1967 אחרי מלחמת ששת הימים הרוסים וכל המדינות הסוציאליסטיות התחילו במלחמה נגד הציונות. הם עשו השוואה בין הציונות לנאציזם. הפוליטיקה האנטי-ציונית השפיעה מאוד על היחס של האוכלוסייה והממשלה ליהודים בכל המחנה הקומוניסטי. בפולין למשל, פיטרו כמעט את כל היהודים, למרות שרובם היו קומוניסטים עם וותק. זה גרם להם לעזוב את פולין. בברית המועצות המצב היה יותר גרוע. הממשלה הסובייטית הכריחה יהודים מפורסמים (שחקנים, סופרים...) לגנות בפומבי את ישראל והציונות. מי שלא הסכים לעשות זאת, הוחרם באופן מיידי. באותה תקופה, היהודים בברית המועצות התפלגו לשתי קבוצות: אלה שהחליטו שיותר קל להתבולל, להיות כמו כולם, ולשכוח מזה שהם יהודים. במשפחות כאלה לא דיברו יידיש וכמובן לא עברית, הם שינו את שמות המשפחה שלהם לשמות מקומיים כדי לא לבלוט מאחרים. במשפחות האלה הילדים בדרך כלל לא התחתנו עם יהודים ואם אחד מההורים במשפחה לא היה יהודי, כל הילדים במשפחה לא נרשמו כיהודים. בקבוצה השנייה היו יהודים שלא הסכימו להתבולל בשום פנים ואופן ומכיוון שאסרו עליהם להיות יהודים הם דרשו אישור לעלות לישראל. כמובן שהם לא קבלו אישור לכך, ובנוסף לזה הם סבלו מרדיפות ודיכויים ע"י ה - KGB. בסוף שנת 1970, ארבעים וארבע יהודים ננזפו ונשלחו לבתי סוהר ומחנות (נתן שאראנסקי הוא אסיר ציון המפורסם ביותר). אבל היהודים לא נכנעו. הם ארגנו עצרות-מחאה, ושביתות-רעב, וצעירים ובני נוער שבקושי ידעו מה זה יהדות נפגשו בבתי כנסיות ולמדו עברית במחתרת... יהודים במערב אירופה ובארצות הברית הקימו ועדות תמיכה והזדהות עם היהודים בברית המועצות. הייתה התנגדות נרחבת של העולם המערבי לדיכוי של היהודים ע"י הסובייטים. הממשלה הסובייטית יצרה לעצמה בעיות רציניות וכל אירופה התקוממה מהעבירה על זכויות האדם, וארצות הברית הייתה מוכנה להמשיך לקיים את היחסים המסחריים עם ברית המועצות רק בתנאי שהיהודים ישוחררו מבתי הסוהר ויקבלו אפשרות לעלות לישראל. ברית המועצות הייתה מוכרחה לוותר. עד 1975 113800  יהודים עזבו את המולדת הקומוניסטית שלהם. 
 
בין השנים:1985-1991: 
 
בין השנים:1985-1991 , מיכאיל גורבצ`וב היה בשלטון. התקופה הזו הייתה הרנסנס של התרבות היהודית בברית המועצות. נפתחו מועדונים, חוגי מוזיקה וריקוד, בתי ספר ללימוד שפות עברית ויידיש, והעברית חוזרת להיות שפה לגאלית בברית המועצות. יוצאים לאור עיתונים ומגזינים בעברית, ביידיש וברוסית. בסנט-פטרסבורג נפתחת הגימנסיה היהודית הראשונה, והיהודים סוף סוף מקבלים זכות לגור איפה שהם רוצים. מ - 1987 התחילה הגירה המונית של היהודים מברית המועצות. חלק מהם הגיע לארצות הברית וחלקם האחר הגיעו לישראל. אבל ברוסייה ובאוקראינה נשארו עדיין הרבה מאוד יהודים שמסיבות שונות לא עולים לישראל. כמובן שעכשיו החיים של היהודים ברוסייה הרבה יותר טובים. ב - 1991 בתי הכנסת במוסקבה קיבלו סטטוס חוקי. נפתחו ישיבות, בתי ספר, וגני ילדים. במוסקבה של היום יש מסעדות כשרות, מעדניות כשרות, חנויות של ספרי לימוד, מילונים, ספרי דת וכד`. 
 
ארגונים יהודים במוסקבה
 

שם הארגון

ראש הארגון

טלפון/פקס

הקונגרס היהודי של רוסיה

הנשיא – ולדימיר גוסינסקי

טלפון: 007-095-941-8393
פקס: 007-095-941-8391

הוועדה היהודית אמריקאית "joint"

המנכ"ל – מיכאל שטאינר

טלפונים: 007-095-286-4144
             007-095-286-4149
             007-095-286-6844

מרכז יהודי ב - taganka

המנהל – פליס

טלפון: 007-095-912-0470

קהילות דתיות 
  

שם הקהילה

ראש הקהילה

טלפון/פקס

הקהילה היהודית דתית של מוסקבה

הרב הראשי של רוסיה:
אדולף שאייביץ
הרב הראשי של מוסקבה:
פנחס גולדשמידט
 

טלפון: 007-095-924-2424
פקס: 007-095-956-7540

הקהילה של יהודי מוסקבה במאריינה רושא (Maryina Rosha)

הנשיא: הרב ברל לאזר

טלפון: 007-095-289-2325
פקס: 007-095-219-9707

איגוד חסידי חב"ד ברוסיה

הרב: יצחק קוגן

טלפון: 007-095-202-4530
פקס: 007-095-202-7645

הקהילה הדתית "שמיר"

ראש הקהילה: ברל ציסין

טלפון: 007-095-309-4133

הקהילה היהודית במלחובקה

ראש הקהילה: יצחק אברהמוב

טלפון: 007-095-558-7006

הקהילה היהודית בסלטיקובקה

ראש הקהילה: יזידור ואזר

טלפון: 007-095-529-9308

האיגוד הרוסי של יהדות פרוגרסיבית "גינני"

ראש האיגוד: זינוביי קוגן

טלפון: 007-095-261-7184

האיגוד הרוסי של יהדות בוכרה

ראש הקהילה: מר פינחסוב

10 Spasoglinishchevsky lane

לימודים על-תיכוניים: 


שם המוסד

ראש המוסד

טלפון/כתובת

ישיבת "אהלי יעקב"

מנהל – עקיבא יוסוביץ

טלפון: 007-095-916-0387

ישיבת "תורת חיים"

מנהל: אלכסנדר איזנשטדט

 

ישיבת "תומכי תמימים"

מנהל – ברוך קלאינברג

רח` אברמצבסקי 61

מרכז לימודים "מקור חיים"

מנהל – חיים פאיגנבאום

טלפון: 007-095-144-3246

סמינר לבנות "חיה מושקה"

מנהל – הרב אברהם בקרמן

Bekerman@glas.acp.org

בתי כנסת 
 
ברחוב Bolshaya Bronnaya מס`6  נמצאת אגודת חסידי חב"ד ברוסייה. בית הכנסת פוליאקוב שבו נמצא מרכז חסידים נבנה ב - 1880. עד שהקומוניסטים עלו לשלטון זה היה מרכז החסידים ברוסייה. הקומוניסטים הפכו את בית הכנסת למרכז לחינוך קומוניסטי. רק ב - 1991 היהודים קבלו את בית הכנסת שלהם בחזרה, ועכשיו זה המרכז של התנועה החסידית ברוסייה. האגודה מאוד דואגת לצרכים של הקהילה שלה. היום בנוסף לבית הכנסת ולמרכז ללימודי יהדות תוכלו למצוא שם חנות (מעדנייה) שמציעה לכם אוכל כשר, ובחנות הספרים שלהם תוכלו למצוא מילונים, ספרי לימוד, ספרי דת ועוד. בטריטוריה של האגודה פועל מרכז "ברית יוסף יצחק" - מרכז של ברית מילה, ולנשים יש גם מקווה. מאריינה רושיאה Maryina Roshya זה בית הכנסת היחיד אחרי המהפכה של הבולשביקים ב - 1926. בתחילה זה היה מרכז לתרבות ודת של היהודים במוסקבה. אפילו בתקופות הכי קשות ליהודים במאריינה רושא לא הפסיקו ללמוד תלמוד, לאסוף תרומות למשפחות של אסירי ציון, ואפילו עשו חתונות וברית מילה במחתרת. בתקופה שה - KGB- היה עוקב אחרי כל צעד של יהודים היה מאוד מסוכן להתפלל ובכל זאת למאריינה רושא היו מגיעים כל יום אנשים (מניין) כדי להתפלל. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, כאשר התחילה העלייה הגדולה, נפתחו במאריינה רושא קורסים ללימוד עברית והיסטוריה של עם ישראל. ב - 1988 במאריינה רושא נפתחה הישיבה הראשונה בברית המועצות. בהתחלה היא הייתה במחתרת ויהודים מכל האזורים בברית המועצות היו באים ללמוד שם ואחרי הלימודים היו חוזרים הביתה כדי להפוך למנהיגים רוחניים בקהילות שלהם. רק ב – 1991 הקהילה במאריינה רושא והישיבה "תומכי תמימים - לובויץ" קיבלו סטטוס לגאלי במדינה. ומאז נפתחו בקהילה בית ספר וגן ילדים. היום קהילת מאריינה רושא, עוזרת לזקנים ומשפחות שמצבם הכלכלי קשה מאוד. בקיץ הקהילה מארגנת שתי מחנות קיץ לבנים ולבנות, וההורים משלמים רק 5% מעלות החופשה והשאר משולם ע"י הקהילה. ילדים ממשפחות הד הוריות או ממשפחות ברוכות ילדים, מקבלים את החופש הזה בחינם. ב – 30 לדצמבר הייתה שרפה בבית הכנסת. הבניין שהיה בנוי מעץ נשרף לגמרי. אנשי הקהילה הספיקו להציל את כל הספרים, אבל היו צריכים לבנות בניין חדש. הקהילה קיבלה תמיכה מעיריית מוסקבה וראש העיר יורי לוז`קוב השתתף בטקס הפתיחה של בית הכנסת החדש במאריינה רושא. אפשר לספר הרבה מאוד על ההתפתחות בחיי היהודים ברוסייה בזמן האחרון. אם לסבא וסבתא שלי (שהיו צעירים בשנות העשרים) היו מספרים על כל הזכויות שייתנו ליהודים ברוסייה בימינו הם כנראה לא היו מאמנים !!! החלום שתמיד היה רק חלום התגשם סוף-סוף, וזה מצוין! אבל לא צריך לשכוח שלא רק היהודים קיבלו זכויות ברוסייה אלא כולם. לפעמים אני חושבת שברוסייה מבלבלים בין שני מושגים: דמוקרטיה ואנרכיה. הדוגמה הכי מוצלחת לזה היא האנטישמיים. בתקופה של הקומוניסטים אף אחד לא היה מעיז לצרוח בפומבי על הדעות האנטישמיות שלו והיום עושים זאת באופן חופשי.... מפלגות נאו- פשיסטיות, מפלגות למען אומה טהורה ללא יהודים, צוענים ו"אויבים" אחרים. בשנה שעברה איש אחד (שבמקרה הוא גם אלוף צבאי מפורסם וגם חבר בפרלמנט הרוסי) ארגן הפגנה במרכז מוסקבה ושם הוא הסביר לאנשים פשוטים שכל הצרות שלהם נגרמות בגלל היהודים, ושהיהודים הם האויבים מס` אחד של העם הרוסי... ועוד הרבה האשמות אחרות. בסופו של הנאום הזה, הגנרל הבטיח שבאותו רגע שהיהודי אחרון יעלם משטח רוסייה, החיים יהיו הרבה יותר טובים וכל הבעיות יפתרו. כמובן שהוא לא היחיד שחושב כך, אך קודם הוא לא היה אומר זאת בחופשיות במרכז העיר. והמוזר בכל הסיפור הזה היא התגובה של הפרלמנט הרוסי (חברי פרלמנט פשוט לא הגיבו להצגה הזו). רק אחרי שבוע כאשר שגריר ישראל במוסקבה כתב מכתב לפרלמנט הרוסי, וכאשר הנשיא ילצין קיבל מכתב נזיפה מארצות הברית והעיתונאים זעקו ללא הפסקה על הפרת זכויות האדם, חברי פרלמנט גמגמו משהו וגינו את התנהגותו של האלוף. אנטישמיות זו תופעה נצחית במיוחד במדינות בעייתיות כמו רוסייה. אנשים תמיד חיפשו, מחפשים ויחפשו מי אשם בצרות שלהם. לצערנו ברוב המקרים מאשמים את יהודים. וזה מאוד כואב, אבל מצד שני רק בגלל שהיהודים בגלות תמיד נאבקים למען קיומם, הם בדרך כלל מגיעים להישגים מאוד גבוהים. לפחות שליש מכל האנשים הגדולים בעולם הזה הם יהודי גלות או ילדים של אותם יהודים מהגלות....

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים