| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
איסטנבול<<יעדים בעולם<<ראשי
יום ראשון, 21.01.2018
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
טורקיה - איסטנבול - לאן נטייל
מאת: צוות FIXTRAVEL
מסגד סולטן אחמט
 
מסגד סולטן אחמט נבנה ע"י הסולטן העותומנית ה-14, אחמט הראשון, ששלט בין השנים 1603-1617. בניית המסגד החלה בשנת 1609  ע"י הארכיטקט מחמט אגהא (Mehmet Agha). השטחים כוללים מדרסה, בית חולים, בזאר, בית ספר, מוזוליאום, פונדק ומזרקה ביחד עם מסגד. במאה ה-19  נפגעו בית החולים והפונדק. מסגד זה הוא המבנה המרשים האחרון שנותר מהארכיטקטורה הדתית העותומנית. למרות שנבנו מסגדים נוספים, הרי שאף לא אחד מהם גדול ואלגנטי כמו מסגד זה. המקום בו נבנה המסגד היה ההיפודרום הישן, ששימש כמרכז העיר מאז התקופה הביזנטית. הסיבה למיקום המסגד היא קרבתו לארמון טופקאפי. חומרי הבנייה והעיצוב נבחרו בקפידה רבה.21,043  לבנים לעיצוב הפנימי של המסגד הובאו במיוחד מבתי המלאכה של הארמון באיזניק, שטיחי המשי שעל הרצפה הובאו ממרכזים מיוחדים לאריגה, ומאות מנורות שמן מקריסטל יובאו מחו"ל. רבים אף תרמו מתנות יקרות ערך למסגד, ביניהן קוראנים הכתובים בכתב יד. ישנן 5 דלתות כניסה הנפתחות לחצר האחורית. בין דלתות אלו ישנה שרשרת התלויה מעל הכניסה הראשית. לפי האגדה, השרשרת שימשה את הסולטן, שהגיע למסגד רכוב על סוסו, כדי שיוכל לרדת מהסוסו להיכנס למסגד בכבוד. במרכז החצר ישנה מזרקה עם 6 עמודים המשמשת לרחצת היטהרות. למסגד 6 צריחים והם ממוקמים בפינות המסגד והחצר ויש להן 16 מרפסות. הצריחים עשויים לבנים כחולים וירוקים ולכן ידוע המסגד גם בשמו `המסגד הכחול`. ספסלי העץ משמשים כמקום לנעליים במידה ואין מספיק מקום במדפים החיצוניים. הגלריות שנמצאות בשלושה צדדים של המסגד נועדו לשימושן של הנשים וכן לישיבות דתיות. מונומנט הקבורה שנמצא בחזית המסגד, נבנה על ידי סולטן אוסמאן השני, בנו של סולטן אחמט הראשון. במונומנט זה נמצאים הקברים של אוסמאן השני ומוראט הרביעי. גם אשתו האהובה של אחמט הראשון קבורה שם. 

 

 
מסגד סולטן אחמט – "המסגד הכחול".      צילום: איל קמיר 


איה סופיה
 
איה סופיה נבנתה בשנת 537 ושימשה ככנסייה במשך 916 שנה. מאז שנכבשה איסטנבול ועד 1934 שימש המקום את המוסלמים כמסגד. מאז שעבר המקום רסטורציה, נפתח המקום לתיירים כמוזיאון. השם איה סופיה הוא אחד משלוש שמות התואר של האל בנצרות. שלוש שמות תואר אלו הם: איה סופיה, שפירושו חוכמה אלוהית, איה אירן שפירושו שלום אלוהי, ואיה דינמיס שפירושו כוח אלוהי. הקיסר יוסטיניאנוס בנה את הכנסייה הנוכחית. 2 ארכיטקטים אנטולים מפורסמים היו אחראים על המשימה. לעיר הובא חומר בנייה הטוב ביותר שהיה קיים במדינה, ובמשך 5 שנים עבדו במקום 100 קבלנים ו10,000- פועלים. השיש ששימש לעיצוב הפנימי של הכנסייה הובל מכל מדינות הים התיכון, ובמיוחד ממחצבות השיש של אנטוליה.4  עמודי הגרניט הירוקים שמשני צידי הספינה המרכזית של הכנסייה הובאו מהנמל שבאפסוס, העמודים שבפינות הובאו ממקדש אפולו שבבעל בק (לבנון של היום). עם פלישתם של הלטינים ב-1204, האוצר נשדד על ידי הצלבנים. המוזאיקות הזהובות נהרסו במידה רבה. בתקופה זו היתה איה סופיה כנסייה קתולית. בשנת 1261 עזבו הלטינים את העיר והכנסייה הפכה להיות אורתודוקסית. איה סופיה  נפגעה קשה ברעידות האדמה שפקדו את העיר במאות ה-14  וה-15, וכך ננטש המקום. סולטן מחמט אסף כספים לשימור המקום וזאת בשנת 1453, וכך הפכה איה סופיה למסגד. וכך נבנתה נישה בכיוון של הכעבה ואחר כך צריח וכן מדרסה עם 12 חדרים. מקווה-מים וחצר באו במקום החדר בו היו הכמרים. המוזאיקות כוסו בצבע צהוב, צורות הצלב שעל הקירות הוסרו, וכך מבלי לגרום נזק למקום, הפכה הכנסייה למקום מתאים למוסלמים. הצריח המתנשא לגובה 55.6 מטר הוא אחד מחמש הצריחים הגבוהים ביותר בעולם כולו. בכניסה מהאכסדרה הפנימית נראה הצריח הגבוה,ובמרכזו היה הציור של ישו מהתקופה הביזנטית. לאחר הכיבוש, הציור כוסה בשורות מהקוראן. בין הקשתות שבפינות ישנם ציורים של מלאכים בעלי 3 כנפיים. פניהם של המלאכים הם של אריה, שור ונשר. הפנל ממוזאיקה הוא היחידי שנשמר היטב בכנסייה הוא נמצא מעל הדלת שדרכה נכנסו הקיסרים בתקופה הביזנטית. בפנל נראים הבתולה מריה הישובה על כס ובידיה התינוק ישו. מימינה עומד הקיסר קונסטנטין הגדול, והקיסר יוסטיניאנוס משמאלה. קונסטנטין הגדול מחזיק בידו את הדגם של העיר,ויוסטיניאנוס מחזיק את הדגם של הכנסייה. שני הקיסרים הקדישו את עבודותיהם לבתולה מריה ולישו. ניתן לעלות לקומה העליונה ששימש בזמנו את הנשים. הגלריה הדרומית שמימין לכניסה היא המעניינת ביותר. הכתב שעל הפנל מיוחס לויקינגים שביקרו באיסטנבול. כיום המקום עובר שיפוצים והוא מאוד קודר ואפלולי. 
 

 
כנסיית איה סופיה AYASOFYA               צילום: איל קמיר

 
ארמון טופקאפי
 
לאחר כיבוש איסטנבול בידי התורכים ב-1453 הסולטן העותומני, סולטן מחמט, בנה את היסודות של ארמון טופקאפי וזאת על הריסות עיר רומית עתיקה בין השנים 1475-1478. במאות שלאחר מכן, כל הסולטנים העותומנים העשירו והרחיבו את הארמון עם מבנים חדשים וזאת עד למאה ה-19 שבה הארמון ננטש. הארמון משתרע על שטח של 700,000 מ"ר, שזה פי שניים מהשטח של הותיקן. הארמון מוגן של ידי 28 מגדלים. החומות המקיפות לאורך החוף הם מהתקופה הביזנטית. ישנן 3 כניסות מהים ועוד 4 מהצד השני. רוב המבנים של הארמון נהרסו ברעידות אדמה ושריפות והם שוקמו מספר פעמים, וזאת הסיבה שניתן להבחין במספר סגנונות ארכיטקטונים שונים. התוכנית הארכיטקטונית של הארמון מורכבת משני חלקים. האחד הוא החלק שבו התגוררו הסולטן ושאר השושלת, והחלק השני בו התגוררו חברי הממשלה. למרות החדרים הרבים והגנים הרחבים המקיפים את הארמון, שהם ממאפייני הארמונות האירופאים, הרי שהעותומנים העדיפו סגנון שונה. אורח חייהם הנוודי השפיע על הסגנון הארכיטקטוני של הארמון, וכך הותירו שטחים נרחבים לגינה ומסביבה בנו את הבניינים של הארמון. האגף הימני של החצר השניה נקראה `מטבח הארמון`. המטבחים ואוסף הפורצלן- המטבחים נבנו בזמנו של מחמט השני ועבדו בו כ-1200 איש. בקומפלקס של המטבח היו 3 חלקים שנועדו לסולטן ולצוות נוסף, וכן מגורי העובדים, מסגד ואמבט. כל יום הוכנו במטבח 20,000 ארוחות. כיום חלק נכבד מהקומפלקס מכיל את אוסף הפורצלן, השלישי בגודלו בעולם. האוסף מכיל כ-12,000 פריטים, אך לא כולם מוצגים. הפורצלנים מוצגים בצורה כרונולוגית, החל משושלת טאנג מהמאות ה-7 וה-9, ועד לפורצלן יפני מהמאה ה-17. הרמון-זהו המקום בו גרו הסולטן ומשפחתו. הכניסה להרמון היא בתשלום, ואת הכרטיס ניתן לרכוש בחצר השניה והסיור הוא מודרך בלבד ויוצא כל 30 דקות בליווי מדריכים מקומיים. הארמון היה חלק בלתי נפרד מהשושלת העותומנית, והיה מבודד מהעולם החיצון. הכניסה אליו הותרה אך ורק לאנשים הקרובים ביותר לסולטן ולאנשים שעבדו במקום. בעוד שסולטנים אחדים החזיקו ב-4  אנשים כפי שמותר באיסלאם, הרי שהיו סולטנים שהחזיקו בארמון מאות נשים. אמו של הסולטן היתה האדון הבלעדי של ההרמון והחזיקה ב-40  חדרים ומספר משרתים לעצמה בלבד. בארמון כ-300 חדרים,8  חדרי אמבט תורכיים, 4 מטבחים,2  מסגדים, בריכה ובית חולים. הרמון בנוי כך שיש בו 3 חצרות וחדרים הסובבים אותו. חדרים אלו היו שייכים למלכה אם, לנשות הסולטן, לנסיך ולשומרי הארמון. בסיור ניתן לראות את חדר האוכל של אחמט השלישי, חדר ההכתרה של מוראט השלישי, ששלט במאה ה-16, אמבט תורכי משיש ששימש את הסולטן ועוד. בית האוצר-זוהי קבוצה של מבנים שם היו אוצרות הממלכה החל מהמאה ה-17  ובכל התקופה העותומנית. כיום ניתן לראות כתר שהיה שייך למוראט הרביעי עשוי הובנה (עץ שחור) ושנהב, רובים מקושטים בתכשיטים, כלי זהב, וכן הפגיון המפורסם שנשלח לסולטן הפרסי נאדיר על ידי הסולטן העותומני מחמוד הראשון. ניתן לראות בחדר את הפגיון הזה מכיוון שבזמן שנשלח התקבלה הודעה שהסולטן הפרסי מת ולכן החזירו את הפגיון חזרה. הארמון ישן מאוד והרבה פחות מרשים מארמון דולמה באצ`ה. החלק המרשים ביותר בארמון הוא ההרמון. לכן מומלץ להשאיר אותו לסוף הביקור. 
  

ארמון דולמה בחצ`ה
 
סולטן עבדולמחיט, הסולטן ה-31 של האיפריה העותומנית, היה זה שהזמין את הארכיטקט הארמני, קרבט באליאן (Karabet Balyan), לבנות את הארמון. בנייתו החלה ב-1843 והושלמה אחרי 13 שנה ב-1856. שש הסולטנים האחרונים והח`ליף עבדולמחיט חיו בארמון זה. הסולטנים שבאו אחרי עבדולמחיט העדיפו לגור בארמונות קטנים יותר שבנו בעצמם לאורך הבוספורוס. עם הצהרת הרפובליקה, אטאטורק גר בארמון כשביקר באיסטנבול. עם מותו של אטאטורק במקום זה לאחר מחלה קשה, הפך המקום ב-1938 למוזיאון. הארמון נבנה כחיקוי של הלובר בפריס וארמון באקינגהם בלונדון, וזאת על מנת לשוות לו דימוי אירופי. הארמון מחולק ל-3: משמאל מחלקה אדמיניסטרטיבית, באמצע אולם הטקסים וההרמון מימין. הארמון יפהפה ושונה מהמבנים האחרים באיסטנבול. הביקור בארמון נעשה בהדרכה בלבד. בקופה כדאי לברר על סוגי הכרטיסים הקיימים. כל כרטיס כולל כניסה לחלק אחר של הארמון, ויש כרטיס אחד הכולל את כל הארמון וגם את ההרמון. אסור לצלם בזמן הסיור. ניתן להסריט אך צריך לקבל בקופה סרט אדום. הכניסה לארמון נעשית במדרגות קריסטל מרשימות עם שטיחים ווילונות משי, וממשיך אל אולם המוסיקה ועד לאולם הטקסים. זהו אולם גדול מאוד עם צריח המתנשא לגובה של 36 מטר ובאמצעו 750 מנורות השוקלות 4.5 טון. 
 


ארמון דולמה – באצ` י                            צילום: איל קמיר
 
מסגד סולימן הגדול
 
המסגד נבנה ע"י הארכיטקט סינאן, מהמפורסמים בהסטוריה העותומנית, בין השנים 155-1557. הוא נבנה בהזמנתו של סולימן הגדול. בזמן שלטונו של סולימן הגדול, הוא כבש את בלגרד, רודוס, אלג`יריה, וכן ניהל מסעות צבאיים לגרמניה, הונגריה ווינה. האימפריה העותומנית התרחבה עד מאוד. המסגד נבנה לאחר 30 שנות שלטון. סולימן הגדול שלט במשך 46 שנים, ובשנים אלו האימפריה העותומנית שגשגה בתחום הספרות, המדע והאומנות. אומרים שלארכיטקט לא היו כלל תוכניות ובנייתו של המסגד ארכה 7 שנים. הגודל והגובה של הצריח הוא קטן יותר מזה שבאיה סופיה. אך במושגים של אלגנטיות ארכיטקטונית הרי שהוא עולה על כולם. המסגד נמצא בפסגת גבעה מול קרן הזהב. המסגד נבנה באמצע גינה שגודלה 200X140 מטר. בחזית חצר עם עמודים, מאחור חצר קבורה ובה טמונים סולימן ואשתו. מסביב לגינה נמצא הקומפלקס של המסגד. קומפלקס זה נראה כעיר נפרדת. יש בו מדרשות רבות שמשמשות ללימודים דתיים. מתחתיו נמצא בזאר וחנויות תיירים. התוכנית הארכיטקטונית של המסגד דומה לזו של מסגד איה סופיה. גובה הצריח הראשי הוא 50 מטר. הוא נבנה מעל 4 עמודים ונתמך ב - 2 כמעין צריחים במזרח ובמערב. שתי קשתות תומכות בשני עמודי גרניט אדומים. כל אחד מעמודים אלו מתנשא לגובה 9 מטר. אחד מעמודים אלו הובא ממקדש זאוס בבעל בק בלבנון. בחצר הקברים נמצא הקבר של סולימן בדיוק מאחורי הנישה העיקרית של המסגד. לידו קבורה אשתו, שהיתה ביתו של כומר רוסי ואמו של סלים השני. הקבר של סינאן הארכיטקט נמצא בחלק הצפון-מערבי וזוהי פיסת אומנות של גילוף וארכיטקטורה. 
 

הבזאר המקורה
 
מיליוני מוצרים שונים ומגוונים נמכרים כאן בתוך אלפי חנויות קטנות ומקסימות. בבזאר יש כ-3500  חנויות. במקום יש 7 מזרקות, באר, מסגד. בזמן העותומנים שימש המקום כמרכז מסחרי ששירת בנקים ומשרדי המרה, והיווה את המרכז הכלכלי. הבזאר המקורה הוא גם בזאר הזהב, בו ניתן למצוא שפע של חנויות המוכרות תכשיטי למכביר. 
 

 
הבזאר המקורה.                                   צילום: איל קמיר

 
בזאר התבלינים
 
בתקופה הביזנטית היה במקום בזאר שבו סוחרים  מונציה מכרו את סחורתם. היה זה מקום המסחר של תבלינים שהובאו ממצרים, ולכן המקום נקרא גם `בזאר מצרי`. הבזאר נמצא מול גשר גלטה (Galata Bridge) במזח אמינונו. בניית הקומפלקס הושלמה ב-1660, והמבנה כולל כ-80 חנויות. בבזאר ניתן למצוא סוגים שונים של תבלינים וצמחי מרפא. מלבד תבלינים אפשר לרכוש כאן גבינות, בשר, בשמים, אגוזים ועוד. האווירה בבזאר מאוד אוריינטלית ומיוחדת, וגם הסביבה מעניינת במאוד. ישנו שוק פרחים וחיות מחמד ליד אחת היציאות מהבזאר. גם לאורך הקירות החיצוניים של הבזאר מעניין לראות את מוצרי הבשר, דגים, פירות וירקות, והכל ערוך בצורה מעוררת תיאבון. 
 
 


השווקים בסופי השבוע.                            צילום איל קמיר

 
רחוב איסטיקלל
 
זהו רחוב ובו בתי קפה, חנויות, והוא מיועד להולכי רגל בלבד. רחוב זה מקשר בין כיכר טקסים ולקצה העליון של המערה. חזית הבניינים שעל הרחוב היא מהמאה ה-19  וה-20  והמייחדים אותם הם תבליטי האבן והמוטיבים האנושיים. בהליכה לאורך רחוב איסטיקלל מהמערה לכיוון טקסים, ניתן לראות מימין את בנייני הקונסולים של שבדיה, דנמרק ורוסיה, את כנסיית הקדושה מריה ואת הכנסייה האיטלקית של הקדוש אנטוני. הכנסייה האיטלקית נבנתה בין השנים  1906-1912 ע"י הארכיטקט ג`יליו מוגרי (Guilio Mogeri) בסגנון ניאו-גותי וזוהי הכנסייה הקתולית החשובה ביותר בעיר. במרכז הרחוב ניתן לראות דברים מעניינים כגון: גאלאטסרי ליססי (בית ספר תיכון), שהוא אחד מבתי הספר העתיקים ביותר, בנין הדואר שנבנה ב-1875, שוק האוכל וכן אמבט תורכי הסטורי גאלאטסרי.
 
כיכר טקסים
 
כיכר טקסים הוא אחד מהמרכזים הפעילים ביותר באיסטנבול.  זהו המרכז המסחרי ואזור הקניות. השם ניתן לכיכר בגלל המבנה של מגדל המים שנמצא בכניסה לרחוב איסטיקלל. הבנין נבנה ב-1733. במרכז הכיכר נמצא מונומנט של הרפובליקה המתנשא לגובה 12 מטר ותוכנן ב-1928  ע"י הארכיטקט האיטלקי פייטרו קנוניקה (Pietro Canonoca). הרצפה שסביב לדמויות הברונזה מעוצבת בשיש איטלקי אדום וירוק. המונומנט מסמל את מלחמת העצמאות ואת ייסוד הרפובליקה. המבנה הגדול שבקצהו השני של הכיכר שבנייתו החלה ב-1950 והסתיימה ב-1969  הוא מרכז התרבות אטאטורק. במבנה זה יש אולמות תצוגה ואולם קונצרטים וכן קולנוע. בצד אחד של הכיכר נמצא מלון מרמרה ובקצה אחר שלו נמצא פרק שנקרא טקסים טריפ (Taksim Trip). ברחוב הרחב המוביל מטקסים לכיוון צפון נמצא מוזיאון הצבא. המוזיאון נבנה ב-1959  ויש בו כלי נשק, מדים, קסדות, וחומרים שונים ששימשו את הצבא האיטלקי מאז המאה ה-12  ועד מלחמת קוריאה. בנוסף לכך יש מספר גדול של ציורים הקשורים למלחמה, אוהלים, דגלים וכן שלל שנלקח מצבאות האויב. מומלץ. 
 


מלון הייאט באזור "טקסים".                     צילום: איל קמיר
 

הבוספורס
 
אורכו של מיצר זה הוא 31.7 ק"מ. הנקודה הצרה  ביותר של המיצר הוא 660 מטר והוא נמצא ב-Rumelihisari, והנקודה הרחבה ביותר היא הנקודה בה נפגש המיצר עם הים השחור ואורכו 3.4 ק"מ. הבוספורוס נוצר כתוצאה מהתמוטטות קפלי אדמה בתקופה הרביעית הגאולוגית, וצורתו הנוכחית נוצרה לפני 7500 שנה. שמו של המיצר מקורו במיתולוגיה. זאוס, אבי האלים, הפך את אהובתו לפרה כדי להגן עליה מפני קנאתה של אשתו. אך אשתו, הרה, גילתה זאת ושלחה זבוב כדי להטריד את הפרה. וכך הפרה בורחת מהזבוב לאורך קו המים. ומכאן השם בוס (שפירושו פרה) פורוס (שפירושו שער). הבוספורוס שתרם להתפתחות העיר כמרכז מסחרי, קיבל משמעות נוספת בתקופה הביזנטית, וארמונות קיץ החלו להיבנות לאורך החוף. העותומנים הבינו שהכרחי לשלוט על הבוספורוס על מנת לכבוש את העיר ולכן בנו את מבצר אנדולו (Anadolu) ואת מבצר רומלי (Rumeli). ב-1973 גשר בוספורוס הראשון נפתח וכך נוצר הקשר הראשון בין אסיה ואירופה. מומלץ לשוט על הבוספורוס. ניתן לשכור סירת מנוע עם רב חובל מקומי ולשוט עד למפרץ קרן הזהב-שיט שאורך שעה וחצי ועלותו כ-19  דולר. 



הפסקת אחה"צ על שפת הבוספורס.            צילום איל קמיר

 
מבצר רומלי
 
בזמן כיבוש איסטנבול, סולטן מחמט (הכובש) החליט למנוע  מהעיר לקבל עזרה מהדנובה ומהים השחור. לכן החליט לבנות מבצר שני ליד מבצר אנדולו. ב-1452  בתוך 4 חודשים הושלמה העבודה בידי 2000 עובדים ועוד 1000  בעלי מלאכה. במבצר יש 3 מגדלים. ב-1953  המקום עבר שחזור לכבוד חגיגת500 שנה לכיבוש. יש בו מוזיאון פתוח ובו מתקיימים בקיץ קונצרטים. 
 
 

חמאם
 
האמבטיות התורכיות הידועות בשם חמאם הם מבנים מאוד מיוחדים עוד מהתקופה הרומית והביזנטית. לחמאם תפקיד מרכזי בתקופה העותומנית. בחתונות הפך המקום לעריכת טקסי חתונות וכן אירוח בידור מסורתי. Cagaloglu Hamam  ממוקם ב- Cagaloglu  בצידו הימני של Yerebatab. חמאם זה נבנה ב-1741  על ידי סולטן מוחמט הראשון. זהו חמאם כפול לגברים ונשים בנפרד. העיצוב הוא בארוק ועותומני קלאסי. Cemberlitas Hamam  ממוקם ב- Divanyolu. החמאם נבנה ב-1584  על ידי אימו של הסולטן נורבנו. במקור נבנה המקום עם שתי יחידות לגברים ונשים. אך בזמן שלטונו של הסולטן עבדול עזיז המקום נהרס, וכיום רק יחידת הגברים נמצאת בשימוש. Eski Hamam  ממוקם בכניסה לרחוב Dari. החמאם נבנה במאה ה-15. יש בו יחידה נפרדת לגברים ולנשים. Galatasaray Hamam  ממוקם בהצטלבות הרחובות Turnacibasi Capanogluהוא נבנה ב-1715 כחמאם ציבורי. ב-1965 עבור המקום שיפוצים, ובעוד שהמבנה העיקרי נשאר הרי שהפנים עוצב מחדש. ונוספה יחידה לנשים.
 
ארמון ביילרבאי
 
הארמון נבנה במאה ה-16  ע"י הפחה מחמט. שמו של הארמון הוא בעצם כינויו של הפחה שפירושו מפקד. לאחר שהארמון נשרף, הוא נבנה מחדש בפקודתו של הסולטן עבדול עזיז בין השנים 1861-1865. ארמון זה נועד בעיקר כדי לשכן בו אורחים מבחוץ. בין האורחים המפורסמים שהשתכנו כאן נמנה את המלך אדוארד השמיני, המלכה יוג`ין (אשתו של נפוליאון השלישי) והשאח האירני נאסרדין. לארמון 3 כניסות. יש בו 6 אולמות גדולים ו24- חדרים. גובהו של המבנה הוא 65 מטר ורוחבו 40 מטר. מאחורי הארמון יש גני מגנוליה, בריכה גדולה, ומספר וילות. כיום המקום משמש כמוזיאון. 
 

 
 
אזור ה- ORTAKOY.                            צילום: איל קמיר

אורטקוי
 
זהו אחד האזורים התוססים של הבוספורוס, והוא הסימן לכך שבתורכיה ישנה סובלנות דתית, שהרי ניתן למצוא באזור זה מסגד בית כנסת וכנסייה אורתודוקסית יוונית והכל במתחם אחד. התורכים התיישבו כאן רק לאחר המאה ה-16. היום זהו מקום פופולרי בין הצעירים והסטודנטים.
 

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים