| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
מידע כללי<<ראשי
יום ראשון, 16.06.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
מטיילים מספרים - אפריקה - טיול עומק בנתיב השנהב האפריקאי
מאת: צוות FIXTRAVEL
טיול עומק בנתיב השנהב האפריקאי
 
מאת: משה אייל
זהו טיול עומק אל נבכי היבשת השחורה, פגישה עם תרבות
המקומיים, אמונות אגדות וחיות בר. אין ברירה, עצרנו את הג`יפ אי-שם בסוואנה האפריקאית והמתנו שהפיל, זכר צעיר, יאפשר לנו לעבור. ``ג`מבו``, כך קראנו לו, לא הראה כל סימנים שהוא מוותר על יתרון כובד המשקל שלו לטובתנו וכל פעם שניסינו להתקדם הוא הביט בנו בעיניו מלאות החוכמה, אילו יכולנו לקרא את מחשבותיו.
יומיים לפני היציאה, רכשנו מצרכי מזון בסיסיים כי אפשרויות
ההצטיידות לאורך המסלול הן מוגבלות ביותר והעדפנו לקחת הכל איתנו מיוהנסבורג.
עם בוקר יצאנו לדרך רכובים על ג`יפ מסוג לנד-רובר שהבטיח אמינות בדרכי העפר וערוצי הנחלים בסוואנה האפריקאית.
דרכנו עברה את עיר הבירה פרטוריה אל עבר שמורת מצ`אבה. הדרך הציורית בין ההרים שבתה את ליבנו במגוון הצמחייה הירוקה, עדות לכך שאנחנו עוברים במרכז פרשת קו המים של האזור. הכניסה לשמורה הייתה משולטת אולם לאחריה ניתנה לנו ``יד חופשית`` למצוא את הדרך בסבך הסוואנה אל עבר מחנה הלילה. כאן לראשונה היה צורך להפעיל את השילוב של 4X4 כדי לטפס בדרכי העפר. לאורך הדרך נראו סימנים ``טריים`` של בעלי חיים. בעוד אנו תוהים לאן להמשיך, נתקלנו בגשר עץ על פלג מים שהוביל למחנה. דיוויד האחראי במחנה קיבל את פנינו בחיוך רחב, והודיע לנו שאנחנו יכולים להיכנס מסביב ישר למחנה, רק צריך לעבור את המים וכאילו כדרך אגב הוסיף זה יותר טוב כדי שהקופים לא יטפלו ברכב. הקפנו את המחנה ומצאנו את עצמנו חוצים את הנהר, מקווים שאיזה קרוקודיל לא יחליט להצטרף כנוסע נוסף. המחנה בנוי בסגנון של מזרח אפריקה מתחילת המאה הקודמת, אוהלים גדולים ממותקנים על משטחי עץ מוגבהים מעל האדמה ותחת חופת מחסה. בכל אוהל שתי מיטות גדולות, שירותים ו``מקלחת דלי`` - מה, אתם לא יודעים מה זה מקלחת דלי ? יש דלי גדול קשור בחבל ובתחתיתו מחובר ראש של מקלחת עם ברז. בצד יש קומקום גדול כמו בחדר אוכל בקיבוץ, וגם כיריים גז. מחממים את המים בקומקום, שופכים אותם לדלי ומוסיפים מים קרים לפי הצורך. מעלים את הדלי לגובה פותחים את הברז והופ ! מקלחת שדה בפעולה. איזה תענוג לאחר יום דישדוש בדרכי הסוואנה.
בלה, אם המחנה, עזרה לנו בבישול במטבח המאובזר שמצויד במקרר, מקפיא וכיריים לבישול, הכל עובד על גז. בזמן שאכלנו דיוויד הדליק את עששיות הנפט לאורך כל המחנה, דבר שנתן למקום אווירה רומנטית (לדברי דיוויד זה יותר כדי להבריח את החיות שלא יתקרבו למחנה). הזמנו את בלה ודיוויד לקפה טורקי שארז הכין ופתחנו בשיחת רעים לאור המדורה עד לשעות הקטנות של הלילה. נרדמתי במיטה הרכה עם קולות הלילה האפריקאים ברקע שמשמשים לי כמנגינה ערבה.
בבוקר נפרדו מדיוויד ובלה ועזבנו את המחנה. בדרך עוד עצרנו לראות את ציורי הקיר הבושמנים לפני שפנינו לעבר ההרים הכחולים, הזכורים לי מהילדות בסיפורי ההרפתקאות. דרכנו הובילה אותנו במעברי הרים, דרך כפרי ילידים, מטעי בננות, פפאיה ומראות נוף עוצרי נשימה. מכיוון שהמפות לאזורים האלו אינן מדויקות, נאלצנו להפעיל את מיומנות הניווט תוך כדי בקשת עזרה מהמקומיים, מהלך שלא תמיד הביא לתוצאות המבוקשות אולי בגלל שהם לא ידעו אנגלית או בגלל שחלק מהם לא ראו אדם לבן זמן רב.
לכן השמחה הייתה במקומה כאשר ראינו שלט קטן ונסתר שמסמן עוד 10 ק``מ לכפר. בכפר כבר כל אחד ידע לכוון אותנו אל הבקתות לתיירים הלבנים, גאוות בני הכפר על פרוייקט התיירות שלהם. את המשימה האחרונה, נסיעה בערוץ נהר יבש עשינו בשילוב 4X4 והתקבלנו על ידי קיבס וג`ימס מנהלי המחנה.
לאחר הקצאת הבקתות, ארז לא יכל להתאפק ורץ לנסות את מקלחת השדה שלא אכזבה. המחנה שממוקם לרגלי ההרים מאפשר תצפית יפה על אוכלוסיית בעלי הכנף ובייחוד על מושבת העיטים הגדולה שבמקום. ג`ימס סיפר לנו שהעיטים עושים דרכם כל יום עד לשמורת הקרוגר בחיפוש אחרי מזון, אולם תמיד חוזרים לאזור. קיבס סיפר לנו על מנהגי המקום וזיכרונות ששמע מסבו שהיה עובד עם הציידים הלבנים שהיו מסתובבים באזור. כיום כלכלת הכפר נשענת על גידול בקר שצלילי הפעמונים התלויים על צווארי הפרות נשמעים לאורך היום והלילה. הלינה בבקתה הייתה נפלאה, אומנם זאת בקתה אפריקאית עשויה מבוץ אולם גדולה ונוחה. הקירות מעוטרים בציורים צבעוניים וההרגשה הייתה הרגשת השתלבות בטבע. שוב, השירותים הנקיים ומקלחת השדה לאור העששיות, נתנו לנו את ההרגשה של הרפתקנים לבנים באפריקה מתחילת המאה הקודמת. גם כאן, כמו שהסתבר לנו לאורך כל הדרך, המטבח הוא מודרני עם כלי אוכל ובישול, כיריים גז גדולות ומקרר ומקפיא הפועלים על גז. אחרי ארוחת בוקר מאוחרת שמנו פעמינו אל חבל בני שבט הוונדה. כפרי השבט בנויים על ראשי ההרים כדי להגן עליהם מפני תקיפות אויבים שחמדו את הבקר של השבט. הטיפוס במעלה ההרים היה מרתק ודרש מיומנות בנהיגת שטח. הבקתות לתיירים נבנו על צלע הר המשקיף אל העמק הפורה ונותן הזדמנות נדירה להציץ לעבר חיי התושבים המקומיים. את פנינו קיבלו עדנה ולינדה, שתי רנג`ריות מלאות
חיים. בשביל לינדה ועדנה, לדבריהן, המפגש עם ישראלים היה חוויה ייחודית.
בפעם הראשונה בחייהן הן יכלו לשאול מישהו שבא מארץ הקודש אם כל הסיפורים בתנ``ך הם אמת. אומנם הן הולכות כל יום ראשון לכנסיה אבל אף פעם לה התייחסו ברצינות לסיפורים שבתנ``ך כי חשבו שזה רק סיפור.
מאוחר יותר הסתבר לנו שוונדה היא ארץ של סיפורים אגדות וכישופים.
בערב סוזה מנהל המחנה הגיע והצטרף אלינו לארוחת ערב. הבנות ירדו לכפר כי היה שם טקס דתי של הגעה לבגרות של בנות הכפר. רצינו להצטרף אבל הסבירו לנו בעדינות שזה מיועד רק לנשים כי מבוצע שם הליך דתי שהוא רק לעיני נשים... ? לכן הסתפקנו בשמיעת המוזיקה ויללות השמחה שבקעו מהכפר. סוזה סיפר לנו על היער הקדוש והקופים ששומרים על נשמות הזקנים הקבורים שם כמו גם על האגם הקדוש ושאר המקומות המסתורים. בבוקר יצאנו אל היערות והאגם כדי לבדוק את אמיתות הסיפורים. סוזה הנחה אותנו באילו דרכים לנסוע והזהיר אותנו לא לסטות מהדרך. הנוף היה משגע, היער הקדוש היה מרשים בכמות הצמחייה המגוונת שבו, כמובן שטעינו בדרך, איך אפשר שלא בסבך היער הקדוש ? אחרי התפתלות במשעולי עיזים מצאנו את עצמנו באחד הכפרים ומשם הדרך הייתה כבר ``יותר ברורה`` אל המחנה. בערב הצלחנו למשוך את סוזה לספר לנו סיפורים מהווי השבט והוא נענה ברצון לבקשה. יום חדש, כיוון חדש. דרכנו היום היא אל מפגש הגבולות בין דרום אפריקה מוזמביק וזימבאבואי. כאשר נפרדנו מצוות המחנה, עדנה לחשה לי שים לב לדרך העפר למסאסי. חשבתי בלבי מה עוד יכל להיות קשה מהדרכים שכבר עברנו בסוואנה ובהרים ? את הדרך לא אשכח. זה היה כמו להיות בתוך וויברטור! אולם הנוף היה מרשים והדרך לאורך נהר המוטאלי הייתה ציורית, היה כדאי. הגענו לשמורת מאקויה ולמחנה הלילה על שפת הנהר.
מקום מושב המלכה הוא בהרים הגבוהים ולשם היו מועדות פנינו. רוב הדרך הייתה סלולה ואפשרה נסיעה מהירה. המשכנו בדרך הררית קשה אל שמורת הסייקס והכפר המלכותי ומשם אל בקתות התיירים. ארברט, נלסון, פאני ונעמי קיבלו את פנינו במחנה מתוחזק יפה ומעוטר בציורי קיר ורצפה שנעשו מצואת פרות. יצאנו לסיור בשטח לבקר את עצי הסייקס שגילם מגיע ל 800 שנה. נעמי גילתה ידע מפליא בעצים השונים בדרך ובמנהגים של המקומיים. ביקרנו בכפר והורשנו אף לסייר במתקנים הקהילתיים. בערב ליד המדורה, אלברט סיפר לנו את השתלשלות ההיסטוריה של השבט. בתקופה הקדומה הרחק משם, המלכה גילתה שבתה הנסיכה שכבה עם אחיה. כדי להצילה מידי התושבים היא יעצה לה לברוח לפני שהסיפור יתפרסם והנסיכה הצעירה ברחה להרים עם כמה משפחות. האוכלוסייה התבססה במקום ואף זכתה להצלחה ביבול החקלאי ואז התחילו מלחמות. התושבים ברוב חכמתם החליטו להמליך מלכה בראשם כי הרי זה לא נאה שגבר ילחם באישה.
וכך קרה. האויבים שגילו שבראש השבט יש אישה החליטו שלא יאה להלחם באישה וכך השבט ניצל ממלחמות. זקני השבט קנו את הרעיון ומאז תמיד הבת הבכורה של המלכה מומלכת אחרי מות המלכה. התנאי של ההכתרה הוא שלמלכה המיועדת תהיה בת יורשת, אחרת היא לא יכולה להיות מלכה וכך המלכה המיועדת כל הזמן תנסה להיכנס להריון וללדת בת כתנאי להמלכה.
לאב של הבת אין כל מעמד ופרט לזקני השבט אף אחד לא יודע מי הוא.
לאחר ההמלכה המלכה מפסיקה כל פעילות מינית והיא נישאת לנשים שמקיימות יחסי מין עם גברים שונים כדי ללדת למלכה ילדים. למלכה בעזרת זקני הכפר יש תכונות שמאפשרות לה להוריד גשם ולכן היא נקראת מלכת הגשם.
ישבנו כל הלילה מקשיבים לסיפוריו של אלברט ומנסים להקבילם לדרך החיים מהיכן שאנחנו באנו. זה לא עבד. בחוסר רצון בולט נפרדנו בבוקר מצוות המחנה והתחלנו בנסיעה חזרה ליוהנסבורג. תם ולא נשלם מסענו אל נבכי היבשת השחורה, בה מעורבים סיפורי גבורה, פולקלור ואמונות בתרכובת בלתי חוזרת. אני כבר מתכנן לחזור.
כל סידורי הקרקע נעשו בעזרת חברת סי. אפריקה טורס
מדרום אפריקה טל: 8451194 2711
כתובת דוא``ל: cafrica@icon.co.za 

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים