| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
ראשי
שבת, 20.07.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
ירושלים - מוזיאון הרצל
מאת: צוות FIXTRAVEL

המוזיאון הינו מפגש אורקולי חדשני זה עם חוזה מדינת היהודים, מעניק לנו 60 דקות של מבט מעורר מחשבה על מצבם של היהודים על פי ניתוחו של הרצל; ומאפשר לנו להיות שותפים, תוך כדי תנועה, לשאיפותיו הנועזות, לעומק האכזבות שלו, למסעו האישי הסוער, לגדולת ההישג שלו, לעצמת החזון שלו ולאתגר שהניח אחריו במורשתו.

אזור בארץ: ירושלים
כתובת: הר הרצל, שדרות הרצל, ירושלים.

כתובת למכתבים: ת.ד 92 ירושלים 91000
טלפון: 02-6433266, 6202330 - 02
פקס: 6202316 - 02
נושא: אישים

רקע היסטורי

בנימין זאב (תיאודור) הרצל (1904-1860), חוזה מדינת ישראל, היה מדינאי, משפטן, מחזאי, סופר ועיתונאי, בונה ומארגן ההסתדרות הציונית כגוף פוליטי והנהגתי, שהצעיד את העם בדרך למדינתו. הרצל נולד ב1860- בבודאפשט, בירת המשנה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית. בהיותו בן 18 עברה משפחתו לווינה. ב1884- הוענק לו התואר דוקטור למשפטים, אך כעבור זמן קצר החליט לנטוש את הפרקליטות ולהתמסר כולו לספרות, למחזאות ולעיתונאות. ב1891- התמנה לכתב החוץ של העיתון הווינאי הנודע `נויא פראיא פראסא` בפריס, ובתפקידו זה שימש עד שנת 1895. בפריס הגיע הרצל לרעיון הציוני מדיני לאחר תהליך של התלבטויות בבעיית היהודים, שהחל אצלו כבר בשנת 1882 ובהשפעת משפט דרייפוס. ביולי 1895, והוא בן 35, חזר הרצל לווינה כעורך הפיליטונים של `נויא פראיא פראסא`, וכבעל השפעה רבה על חיי הרוח של וינה. במשרתו זו בעיתון המשיך להחזיק גם כשהיה למנהיג התנועה הציונית. בפברואר 1896 פירסם הרצל את ספרו `מדינת היהודים`, שהוא תמצית תכניתו הציונית מדינית, שגרסה כי מצוקת העם היהודי המפוזר בעולם תיפתר פתרון מדיני, כלכלי וחברתי על ידי הקמת מדינה יהודית עצמאית, עם ערבויות מטעם מועצת עמי התרבות. בספר מתאר הרצל בהרחבה את דרכי הביצוע של תכניתו. באמצעות הספר קיווה הרצל להביא את בעיית היהודים להכרה, ולהעלותה לדיון פומבי, לאומי ובינלאומי. ב1897- כינס הרצל בבאזל את הקונגרס הציוני הראשון, שהיה האסיפה הלאומית הראשונה של העם היהודי בזמן החדש. בקונגרס נוסדה ההסתדרות הציונית העולמית ונתקבל מצעה הרשמי - `תכנית באזל`. מאז ועד יום מותו, ב1904-, פעל הרצל ללא לאות להגשמת תכניתו. הוא אירגן את מוסדות התנועה; הקים את בנק `אוצר התיישבות היהודים` ואת חברת הבת שלה `אנגלו פלשתינה` ביפו (ע"ע `תל אביב - מוזיאון בנק לאומי`), ואת `הקרן הקיימת לישראל` (שנוסדה בקונגרס החמישי ב1901-); נשא ונתן עם שליטים, עם ממשלות ועם שרים. במסגרת פעילותו הדיפלומטית, שבה קיווה להשיג זכיון (צ`רטר) להתיישבות יהודית אוטונומית בארץ ישראל בהכרה של מדינות העולם, נפגש בין היתר עם קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל. בהשפעת ביקורו בארץ כתב את רומן העתיד `אלטנוילנד` (1902), בו תיאר את מדינת היהודים כפי שתיראה כעבור עשרים שנה. אך כישלון מאמציו הדיפלומטיים, הפוגרום ביהודי קישינב, מצב יהודי מזרח אירופה, והצעת בריטניה להעניק ליהודים אזור באפריקה המזרחית, על הגבול בין קניה לאוגנדה, להתיישבות יהודית אוטונומית - כל אלה הביאו את הרצל להעלאת `תכנית אוגנדה` לדיון בקונגרס השישי (1903). בהצעה זו של בריטניה ראה הרצל אקט של הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי ובזכותו לטריטוריה משלו. כן ראה הרצל בהצעה פתח להקמת מושבה מדינית, נוסח המאה ה19-, שתשמש מקום מפלט ובסיס להכשרה, קודם להקמת המדינה האם כמולדת. תכנית אוגנדה יצרה משבר חריף בתנועה הציונית. באפריל 1904 נערכה בווינה ישיבת ההתפייסות בין הרצל לבין מתנגדי התכנית, והשלום חזר לשכון בתנועה הציונית. אך המתח הרב, הכאב והעבודה הקשה הכריעו את לבו של מנהיג התנועה, שנפטר באדלך בכ` בתמוז, 3 ביולי 1904, בגיל 44. הוא נקבר בווינה, אך בהתאם לצוואתו עם הקמתה של מדינת ישראל הועברו עצמותיו להר הרצל בירושלים (באוגוסט 1949), ושם נקבר.


המוזיאון


בואו, שבו עם הרצל בבית קפה וינאי בסוף המאה ה-19, שוטטו עמו ב-1894 ברחובות פריז, שהיו עדים למשפט דרייפוס ולשאגות האנטישמיות של ההמון. טלו חלק בדרמה של הקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל ב-1897 והאזינו לשיחותיו עם הסולטן הטורקי בקונסטנטינופול ועם הלורד צ`מברלין בלונדון. לוו את הרצל במסעו לארץ ישראל לפגישתו החשובה עם הקיסר הגרמני במקווה ישראל והכנסו לחדר עבודתו, שם כתב את יומניו וגיבש את מחשבותיו בתום כל אחת משליחויותיו הדיפלומטיות. חושו בתסכולו הגובר של הרצל בשל אי-יכולתו למצוא פתרון ליהודי אירופה, שסבלו מתקריות אלימות הולכות וגוברות, וקחו חלק, יחד עמו, בתחושת הסכנה בעקבות הפוגרום בקישינב ב1903. השתתפו בוויכוח הקולני סביב תכנית אוגנדה, שהביא הרצל לקונגרס הציוני השישי, והרגישו אתו את חולשת לבו, בעקבות הפעילות המתישה למען העם היהודי והמפעל הציוני שערערה את בריאותו. הרהרו עם הרצל על ניצחונו ועל המציאות הישראלית כיום, על רקע הפנטזיות של חזונו. חִשבו על האתגרים העכשוויים של הציונות, על משמעותה של המדינה היהודית ועל היחסים בין מדינת ישראל לעם היהודי. משך הסיור כשעה.

הדברים והתמונות הובאו באדיבות: המועצה לשימור מבנים ואתרים

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים