| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
ראשי
שבת, 20.07.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
תל אביב - בית ביאליק
מאת: צוות FIXTRAVEL

הבית משמש כמוזיאון ביאליק על ספריו, רהיטיו וחפציו. במקום מוצגות תמונות של אמני שנות ה- 30 ותערוכות מתחלפות. ארכיון כתבי המשורר, פתוח לכל חוקר; ספריית מחקר; חדר הקרנה.

אזור בארץ: תל אביב
כתובת: רח` ביאליק 22, תל אביב 63324

טלפון: 03-5253403
פקס: 03-5254530
נושא: אישים

רקע היסטורי

חיים נחמן ביאליק נולד ב1873- בכפר ראדי ליד ז`יטומיר שבאוקראינה, ונפטר בן 61 בווינה לאחר סיבוך בניתוח להוצאת אבנים מהכליות ב1934-. אביו נפטר כשהיה בן שבע, ואמו הביאה אותו לבית סבו, אבי אביו, בז`יטומיר. הסב היה חסיד אדוק ששלח אותו ללמוד אצל מלמדים נוקשים. לאחר שנעשה בר מצוה החל ביאליק לומד לבדו בבית המדרש המקומי. בן 15 הגיע לישיבה בוולוז`ין ולמד שם גמרא. כעבור שנה וחצי עבר לאודסה ללא ידיעת סבו, שם התפרנס בעוני משיעורי עברית לילדים, למד בעצמו גרמנית ורוסית והתוודע לספרות הרוסית. באודסה הכיר ביאליק את אחד העם, שאהב את שיריו ושלח את המשורר הצעיר לי"ח רבניצקי, שהדפיס בקובץ `פרדס` את שירו הראשון בדפוס של ביאליק - `אל הציפור`. לאחר חצי שנה באודסה חזר ביאליק לבית סבו. אחיו הבכור נפטר וזמן מה לאחר מכן נפטר גם הסב. בהיותו בן 20 נשא לאישה את מאניה אורבוך, והוא השתקע בבית חותנו בעיירה קורוסטישיב שבפלך קיוב ולאחר מכן בעיירה הפולנית סוסנוביץ שבפלך פינטרקוב. בשנת 1900 עקר לאודסה שם קיבל משרה כמורה בשני בתי ספר, שנועדו להעניק חינוך עברי לאומי לילדים וללמד עברית בעברית. באודסה ישב יותר מ20- שנה. בשנים אלה כתב ביאליק שירים, פואמות ומאמרים, היה למורה ולמטיף ופעל לעורר את יצירתה של ספרות חדשה לשם חינוך עברי לאומי חדש. לשם כך ייסד הוצאת ספרים, `מוריה`, יחד עם רבניצקי, בן-ציון ולווינסקי. לימים הפכה `מוריה` להוצאת ספרים `דביר`. יחד עם כל אלה חבר לרבניצקי ולבן-ציון למפעל ה`כינוס` הגדול של איסוף והפצת התרבות העברית בכל הדורות - סיפורי המקרא, דברי הנביאים, דברי הכתובים, ספר האגדה, מבחר השירה הספרדית ומבחר הספרות העברית החדשה, הפיוטית והמדעית. מ1904- ערך את החלק הספרותי בירחון `השילוח`. ביאליק השתתף בכמה קונגרסים ציוניים, שהראשון בהם היה הקונגרס השמיני ב1907-, אך חרף ציונותו היה רחוק מהשאלות העקרוניות ומהעסקנות סביב הקונגרסים. ב1924- עלה ביאליק לארץ והשתקע בתל אביב. כאן הוסיף לעבוד על כינוס שירי רשב"ג ורשב"ע, שקד על עריכתם והדפסתם של ספרי `דביר`, היה מראשוני היוזמים של `אגודת שוחרי האוניברסיטה`, ייסד את המוסד התרבותי `אוהל שם` ונאם שם לעתים קרובות, נעשה אחד משני נשיאיה של ועד הלשון העברית, ייסד את הירחון והשבועון `מאזנים` ועוד. שירתו של ביאליק מבטאת את דורו שנקרע בין תרבות התורה והמסורת שבגלות, לבין התחייה של ההשכלה והציונות. ארבע הפואמות שלו מייצגות ארבע מרכיבים חשובים ביצירתו: `המתמיד` - עולם התורה; `מתי מדבר` - דור המדבר של הגולה; `בעיר ההריגה` - סבל היהודים בגולה; `מגילת האש` - בין עבר לעתיד. ביאליק כתב שירי תוכחה וזעם, שירת יחיד, שירי טבע ושירי אהבה. כמו כן כתב פזמונים, שירי ילדים, סיפורים, מאמרים, מסות ועוד. תרגם מספרות העולם לעברית וכן כתב ותרגם גם ליידיש. ביאליק הוא ממחדשי הלשון העברית. לכל אלה נוסף מפעל ה`כינוס` הגדול. על פועלו הספרותי והתרבותי זכה ביאליק עוד באמצע חייו להיות המשורר הלאומי של עם ישראל ולאחר מכן של מדינת ישראל.


המוזיאון


ב - 1923 , בהיות ח"נ ביאליק בן 50, הוציא מהדורה ביבליופילית של כתביו בהידור רב. בכספי מהדורה זו, שנמכרה מראש, קנה ביאליק את ביתו בתל אביב. היה זה ביתו הראשון. ביאליק רכש מגרש בסמוך לרחוב אלנבי. ימים ספורים לאחר עלייתו של ביאליק לישראל, ב - 26.3.1924,נקרא רחוב על שמו בסמוך לביתו. ביתו תוכנן על ידי האדריכל יוסף מינור, תלמידו של האדריכל הנודע ברוולד שבנה את הטכניון הישן בחיפה ואת חצר מרחביה [ראו רשימת אתרים נוספים בסוף הספר). מינור יצר סינתזה בין האדריכלות האירופית לאדריכלות המזרחית. שילוב זה מקובל היה בשנת ה - 20 בארץ ישראל, שנים בהן שלט הסגנון האקלקטי באדריכלות. מינור תכנן גם את עיצוב הפנים והריהוט. בסוכות 1925 נחנך הבית. ביאליק התגורר בו עם אשתו עד 1933, ולאחר מותו ב - 1934 העבירה אלמנתו את המשכן על תכולתו לידי עיריית תל אביב. העירייה, בשיתוף עם אגודת הסופרים ומקורבי המשורר, החליטה להפוך את הבית לנכס ציבורי לאומי, שינציח את מורשתו של ביאליק. ב -1937 נפתח הבית לציבור, והוא פועל כמוזיאון, ארכיון וספרייה. בשנתו הראשונה ניהל את המקום שלמה הילליס, שיצר במשכן מרכז תרבותי והקים מסורת של ביקורי גני ילדים ובתי ספר בבית ביאליק. מסורת זו נמשכת עד היום. אחריו ניהל את הבית משה אונגרפלד עד מותו בשנת 1983. המקום נסגר לשיפוצים ונפתח מחדש ב - 1991. הבית כולו משמש כמוזיאון ביאליק על ספריו, רהיטיו וחפציו. במקום מוצגות תמונות של אמני שנות ה - 30 ותערוכות מתחלפות. במקום ארכיון כתבי המשורר, פתוח לכל חוקר; ספריית מחקר; חדר הקרנה. בבית מאניה הצמוד לבית ביאליק מצוי בית האישה ע"ש מאניה ביאליק, והוא מיועד למשוררות עבריות. עשרים ויטרינות מוצבות בבית ביאליק ומציגות פרקים נבחרים בחיי המשורר ופועלו. בקומת הקרקע רוכזה פעילותו החוץ ספרותית: בית ביאליק, פרקי ילדות, תחנות בדרך הנדודים, המשורר המו"ל, ביאליק העורך וסופרי דורו, העסקן ואיש הציבור, ביאליק בתל אביב. בקומה השנייה רוכזה פעילותו הספרותית של המשורר: ביכורי יצירה, השירה הלירית, משורר הזעם מול אירועי הזמן, השירות, ביאליק בסיפור ובמסה, ביאליק ופעולות הכינוס, ביאליק וה`צעירים`, משורר הילדים, ביאליק והיצירה העממית, ביאליק ויידיש, המתרגם ואיש התיאטרון, כתבי ביאליק למהדורותיהם, פרידה.

הדברים והתמונות הובאו באדיבות: המועצה לשימור מבנים ואתרים

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים