| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
ראשי
יום חמישי, 21.11.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
ראשון לציון - מוזיאון ראשון לציון
מאת: צוות FIXTRAVEL

המוזיאון שוכן במתחם היסטורי בו שכנו בעבר מבני ציבור של המושבה. המוזיאון מספר בעזרת צילומים, רהיטים, חפצים אותנטיים וחומר ארכיוני מאלף על ראשון-לציון- מושבה ראשונה לעלייה ראשונה (1882) ועל קורותיה במהלך 40 שנותיה הראשונות.

אזור בארץ: מרכז
כתובת: כיכר המייסדים פינת רחוב אחד העם 2, ראשון לציון 75312

טלפון: 03-9682435
פקס: 03-9676934
אתר אינטרנט: www.rishonlezion.muni.il
תקופה: התיישבות עלייה ראשונה 1882-1903
נושא: עליה והתיישבות

רקע היסטורי

ראשון לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב (1882). היתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה, אנשי `חיבת ציון`, שאליהם הצטרפה כעבור חצי שנה קבוצה של ביל"ויים. בראש שבעה עשר המייסדים, שהשתייכו לאגודת `ועד חלוצי יסוד המעלה`, עמד זלמן דוד הכהן לבונטין. הללו החליטו `לכונן בארץ הקודש מושב עבור אחינו בני ישראל לעבודת האדמה`, ולצורך זה רכשו אדמה חולית מדרום למקוה ישראל הרחוקה (במושגי אותם הימים), אדמת עין קרא, (עין הקורא). למושבה שהקימו קראו ראשון לציון לפי הפסוק `ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אותן` (ישעיהו מ"א 27). בראשית דרכה סבלה המושבה מקשיים רבים. מחוסר ידע חקלאי רכשו המייסדים אדמה חולית ללא מקור מים. לאחר שהתבואה לא עלתה יפה, נואשו המייסדים ורצו לנטוש את המקום, אך עקשנותו של אחד המייסדים, יהודה לייב חנקין (אביו של יהושע חנקין) עצרה בעדם. אז החליטו לשגר שליח לאירופה כדי לגייס עזרה כספית. השליח, יוסף פיינברג, הצליח לשכנע את הברון רוטשילד להיחלץ לעזרת המתיישבים. מעשהו הראשון של הברון בארץ ישראל היה לעזור במימון כריית באר מים במושבה. מומחים ששלח מצרפת קבעו כי האדמה טובה לגידול גפנים. בעקבות זאת רכש הברון את הקרקעות מהמייסדים וחילקן מחדש בינם לבין מתנחלים חדשים. על האדמות ניטעו כרמים. אבל לא רבים שמחו להתערבותו של הברון רוטשילד בענייני המושבה, והמושבה ידעה מרידות אחדות וגירוש של אחדות ממשפחות המייסדים שסירבו לקבל על עצמן את מרות הברון ופקידיו. בסוף שנות ה- 80 הוקם במושבה היקב הגדול, ולידו בית חרושת לכוהל ולתמציות בושם, טחנות קמח ועוד - התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ, אשר היתה גורם חשוב בהתפתחות המושבה. לאחר שגם ענף היין לא הוכיח את עצמו כרווחי, הוכרחו האיכרים לעקור חלק מהכרמים ולנסות במקומם גידולים שונים. כך היתה ראשון לציון למעין תחנת ניסיונות חקלאית, אשר לקחיה נלמדו ויושמו ברחבי הארץ. זכות ראשונים שמורה לראשון לציון גם בתחומים נוספים: המושבה שימשה תחנה ראשונה לעליית הנוער: ב- 1905, לאחר הפרעות בקישינייב, נסע לשם ישראל בלקינד והביא עמו לראשון לציון את הילדים יתומי הפרעות. משם הועברו הילדים לבית הספר מאיר שפיה. אליעזר בן-יהודה חיבר עם דוד יודלביץ וישראל בלקינד את ספרי הלימוד הראשונים בעברית; כאן הוקמו בית הספר, גן הילדים ובית העם העבריים הראשונים; עוד לפני הקמת הקק"ל הקימו אחדים ממייסדי ראשון לציון אגודה קרן קימת לרכישת קרקעות עבור יהודים. בקרן זו נעזר יהושע חנקין לרכישת קרקעות דוראן (רחובות); כאן נתפר הדגל הלאומי הראשון; כאן חובר המנון `התקוה` (יש חולקים על כך) והותאם לו הלחן. האגודה הראשונה למען זכויות שוות לאישה הוקמה על ידי הסופרת נחמה פוחצ`בסקי, שטענה בלהט כי האישה זכאית לכהן כחברה בוועד המושבה, וזכאית להיבחר לכל תפקיד ציבורי. ואמנם, כעבור זמן קצר נבחרו היא ועדינה כהנסקי כחברות שוות זכויות לוועד המושבה. התאחדות מושבות יהודה, שממנה צמחה לימים `התאחדות האיכרים בישראל`, נוסדה ב- 1900 בביתו של האיכר מנשה מאירוביץ, מאנשי ביל"ו.


המוזיאון


המוזיאון שוכן במתחם היסטורי בו שכנו בעבר מבני ציבור של המושבה- בית הרפואות ודירת הרוקח, מרתף עתיק, ה"פוסטה" והקליניקה. באחרונה שוקם בית המייסד שליט והאורווה שבחצר המשק. המוזיאון מספר בעזרת צילומים, רהיטים, חפצים אותנטיים וחומר ארכיוני מאלף על ראשון-לציון- מושבה ראשונה לעלייה ראשונה (1882) ועל קורותיה במהלך 40 שנותיה הראשונות. במוזיאון תוכלו ליהנות מ: תצוגת "בראשית"- דרכה ניתן להכיר את חשיבותה של ראשון לציון כבסיס למדינה שבדרך: הדגל שעוצב בדגם הטלית, "התקווה" שכאן הותאמה המנגינה למילותיו של נפתלי הרץ אימבר, קרן קיימת שהחלה את דרכה במושבה, השפה העברית שחידשה ימיה, כלי הכתיבה, ה"אורקסטרה" ועוד... בעלי המלאכה- האומנים שהיו בין החלוצים במושבה על כלי עבודתם ואביזריהם- דמויותיהם עשויות ברוח התקופה וחלקן מלוות בקול. בית הספר העברי הראשון- במרתף שוחזר ועוצב חדר כיתה של בית הספר העברי הראשון בו לימדו ולמדו בעברית. כאן תוכלו ללבוש תרבוש טורקי ולשמוע קטעים מספר המורים הראשונים. בחדר הפנימי ניתן לעקוב אחר "יום כביסה"במושבה ולהכיר את כלי הבית והמטבח. לסיום תוכלו ללבוש בגדים ישנים ולהצטלם למזכרת. באולם "שורשים"- תצוגות מתחלפות וחדרו של "אחרון הבילויים" מנשה מאירוביץ. כאן מוצב גם אלבום המשפחות הממוחשב- מערכת מולטימדיה בה ניתן לעקוב אחר קורות המשפחות שהיו במושבה בשנים 1882-1922לתלמידים, חוקרים ובני משפחות. בחצר המוזיאון המטופחת תוכלו להכיר כלי חקלאות ששימשו, את ראשוני האיכרים ולפגוש מבחר עצים עתיקים וחדשים, המשחזרים את ענפי החקלאות האופייניים למושבה. ליד עץ הזית שוחזר מתקן ביתי להפקת שמן זית שהיה בשימוש אנשי המקום. אם תישאו עיניכם למעלה תראו את פעמון המושבה שהיה מזעיק בצילצולו את התושבים בשעת צרה ובאירועים מיוחדים.

הדברים והתמונות הובאו באדיבות: המועצה לשימור מבנים ואתרים

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים