| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
ראשי
יום שישי, 19.07.2019
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
מושב נחם - הרטוב
מאת: צוות FIXTRAVEL

שרידי המושבה העברית הר-טוב שהוקמה בתקופת העלייה הראשונה, ליד בית שמש בשנת 1895.


אזור בארץ: מרכז
איש קשר: יוסי לוי
טלפון:
052-2286777
02-5330007

תקופה: התיישבות עלייה ראשונה 1882-1903
נושא: עליה והתיישבות

איך מגיעים: מת"א ומירושלים: נוסעים בכביש מס` 1 (ת"א - ירושלים) עד מחלף שער הגיא, ופונים דרומה לכביש מס` 38. חולפים על פני צומת שמשון, וכמאה מטר לפני תחנת המשטרה, פונים שמאלה בכביש הגישה לנחם. נוסעים עד מגרש החנייה של המועצה האזורית וחונים. מרמלה: נוסעים בכביש מס` 44 עד צומת שמשון, ופונים דרומה לכביש מס` 38, ומשם ראה לעיל. מבאר שבע וקריית גת: נוסעים בכביש מס` 35 דרך בית גוברין, ממשיכים צפונה, בכביש 38, לכיוון בית שמש. חוצים את מסילת הברזל, כמאה מטר אחרי משטרת בית שמש פונים ימינה בכביש הגישה לנחם. חניה: מוטב להחנות את הרכב במגרש החנייה של המועצה האזורית מטה יהודה.

רקע היסטורי


המושבה העברית הר-טוב נוסדה בחנוכה תרנ"ו (סוף 1895) ע"י "חובבי ציון" מבולגריה. אגודת המתיישבים שנקראה "אגודת אחים ליישוב ארץ ישראל", כללה כ- 50 משפחות מערים שונות בבולגריה, שהתאחדו להקמת מושבה בארץ ישראל. הם שיגרו לארץ משלחת, שתרה אחר קרקע מתאימה, ולבסוף בחרה באדמות ערטוף כ- 5,500 דונם שהשתייכו למיסיון האנגלי בירושלים. קניית האדמה מידי המיסיון התקבלה בשמחה בעתונות העברית, משום שבמקום נערך, 12 שנים קודם לכן, ניסיון יחיד במינו - שנכשל - למשוך יהודים להתיישבות חקלאית מיסיונרית, שבאמצעותה ימירו את דתם. "אגודת אחים" שלחה ארצה 12 משפחות, שסימלו את 12 השבטים. הללו התכוונו להכשיר את הקרקע עבור יתר המשפחות, שתעלינה מאוחר יותר. אולם לא עבר זמן רב, וחלוצי הר-טוב נתקלו במציאות הקשה של ההתיישבות בתנאי הארץ דאז. ראשית, נאלצו להוציא הון עתק ושלמונים עבור רכישת האדמה ורישומה על שמם. אחר כך נתבררו תנאי הסביבה הקשים, ובעיקר מיעוט קרקע ראויה לעיבוד ומחסור עונתי במים. נוסף לכך היתה הר-טוב העברית מבודדת בלב סביבה ערבית רצופה, ורחוקה ממרכז היישוב היהודי המתחדש. בדידותה הפיסית הודגשה עוד יותר עקב בידודה החברתי. מתיישביה עולי בוגלריה, דיברו בשפת לדינו, והיו רחוקים מן ההווי החברתי של יהודי מזרח אירופה: אי לכך מצאו עצמם מנותקים מן ההתפתחויות שעבר היישוב בתחומים השונים. בתנאים קשים אלה קמה המושבה הספרדית הראשונה בארץ, שנאלצה לפלס דרכה בכוחות עצמה, ללא סיוע מוסדות היישוב או הברון רוטשילד. כל המשפחות הצטופפו בבניין ישן, מוקף חצר מגודרת, שהותירו מתיישבי המיסיון. ניסיונות שונים לגידולים חקלאיים נכשלו, המתיישבים נאלצו לנסות ענפים מסחריים ותעשייתיים על מנת לקיים עצמם. ברוב עוניים לא הצליחו לבסס משק מפותח, ואף לא לבנות לעצמם בתים ומוסדות ציבור במשך תקופה ארוכה. עקב התנאים שנוצרו, לא עלו יתר המשפחות שנותרו בבולגריה, והמתיישבים נאלצו לפדות חלקם בקרקע במחיר יקר. למחייתם עסקו במלאכות שונות: הובלת משאות על גמלים, ייבוש פרחים ושיגורם לגולה, טחינת קמח, עצירת שמן זעתר, שריפת סיד ואחזקת חנות. בשטח המועט של הקרקע הפוריה עסקו בגידולי בעל, ובטרשים רעו עדרי צאן, שמהם הפיקו חלב וייצרו גבינה בולגרית. רק משבגר הדור השני שבחלקו למד במקווה ישראל, הסתמן מוצא ממעגל הבדידות והעוני שאליו נקלעה המושבה. ב- 1910 מכרו התושבים שליש מאדמתם לציוני הנדיב י.ל. גולדברג, שרצה להקים כאן חווה חקלאית לדוגמה. בכסף שקיבלו פדו את יתרת האדמה, ופנו לפתח ענפי משק חקלאי פורה: מטעים, ירקות, גידולי שדה ובעלי חיים היוו הבסיס החקלאי, ואליו נוספו ענפי תעשייה זעירה. במאורעות 1929 לאחר שעמדו בגבורה במשך לילה שלם מול הפורעים, נאלצו התושבים לנטוש את המושבה. מבעד לחלונות הרכבת ליפו ראו כיצד פרי עמל ויזע של 35 שנים עולה באש ונבזז. הם הפכו לפליטים חסרי כל בארצם שלהם. בסיוע "קרן העזרה" חזרו חלק מן המשפחות להר-טוב וקוממוה, ואילו חלק אחר עבר לייסד מושבה חדשה - אבן יהודה שבשרון. הר-טוב המשוקמת הייתה לנקודה עברית קטנה בהרי ירושלים. בעמל מפרך הצליחו המתיישבים להקים משק חקלאי חדש, שיקמו את התעשיות הזעירות, ולא הרחק מהם נוסדה מחצבת שמשון. במלחמת העצמאות נאלצו המתיישבים לעזוב את בתיהם בשנית. לאחר מצור ממושך, שבמהלכו הצליחו רק שיירות מועטות להגיע ליישוב, החליטו המוסדות לפנות את הר-טוב. בליל ה-16 במאי 1948 עזבו התושבים עם כוח המגן את המקום, והלכו בשבילי ההרים לכפר אוריה. הר-טוב שוחררה באוקטובר 1948. בסיום מלחמת השחרור חזרו כמה מבני המקום וניסו לשקם את המושבה החרבה. התנאים הקשים ואי סיוע המוסדות אילצו את התושבים לעזוב סופית את המושבה, וחלקם עברו לאודים שבשרון. אחרון התושבים היה בן ציון גירון, איכר שדבק באדמתו והמשיך לעבדה עד שנות השמונים. מביתו בת"א נהג לבוא ולעבד את שדותיו, גם כשנותר בודד וסביבו התפתחו חיים חדשים אחרים. במקום המושבה שוכנים כיום משרדי המועצה האזורית מטה יהודה, אולפנת צביה לבנות וכן מוזיאון המושבה. ממערב לנחל כסלון הוקם אזור התעשייה הר-טוב. בסמוך להריסות הר-טוב קם המושב נחם, על אדמת ערטוף הערבית.


המוזיאון


שרידי המושבה נמצאים כיום בתוך מושב נחם (1950). כיום יושב באדמות הרטוב העתיקה בית הספר האזורי. במקום שרידים ממושבת הראשונים: בית המיסיונרים בו התיישבו ראשוני המושבה, כמה בתי אבן, מעצרת זעתר, כבשני סיד, מוזיאון הר-טוב טחנת הקמח ובית קברות.

הדברים והתמונות הובאו באדיבות: המועצה לשימור מבנים ואתרים

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים