| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
ירושלים<<יעדים בעולם<<ראשי
יום ראשון, 19.11.2017
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
אתרים מרכזיים
מאת: צוות FIXTRAVEL

למעלה מ-100 אתרי חובה לביקור בירושלים. הכותל, העיר העתיקה, יד ושם, הרובע היהודי, הכנסת, גן החיות התנ"כי, ועוד ועוד... כל המידע בפנים

הכותל המערבי

כמעט שלושת אלפים שנה חלפו מאז בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון. לפני המקדש שכן ארון הברית על פסגת הר צרה, כשהוא מוגן על ידי סכך. לכאורה, היה נדמה, כי אין באזור מספיק מקום על מנת לבנות משכן ראוי לארון. אולם אדריכלי שלמה מצאו פתרון מקורי ונועז. הם הקימו את המקדש במרכזה של רחבה עילית, שהוקמה מאלפי סלעים, שהועלו למעלה מקצה המדרונות שממערב ומדרום להר.
בית המקדש נבנה לא כדי לפאר שם של שליט, אלא כדי לפאר אל. לקרב אותו ללב העם כולו. בית ראשון נבנה ונהרס, אך החלום נמשך ונבנה בית שני. היום מייצג הכותל המערבי את שרידי הימים ההם ואת הכיסופים לימים שעוד יחזרו. שום קדושה מיוחדת לא הייתה בו בכותל המערבי באותם ימים רחוקים. הוא היה קיר מגן, שסביבו בנה המלך הורדוס חומה איתנה, כדי לשאת את משקל הר הבית על המקדש והארמון שעליו.


הורדוס הצליח, ככל הנראה, אף מעבר למה ששיער הוא עצמו, שכן כיום, אחרי שנים כה רבות, משמש הכותל, שנבנה בפקודתו, ככותל של תקווה ושל תחיה. הגשמה של חלום לאומי, שבו מוצאים כל בני העם היהודי - עבר, הווה ועתיד.
קדושתו של הכותל הלכה והתעצמה עם השנים. דורות רבים חלפו מזמן בנייתו כקיר מגן חיצוני להר הבית ועד להיותו לסמל העליון של עם ישראל. בתחילה סימן הכותל את אחד מרחובות העיר. לאורכו היו חנויות ובתי מגורים. איש לא התפלל שם, ואפילו לאחר חורבן הבית השני בחרו המאמינים להתפלל מול הכותל המזרחי או הדרומי, שהיו מפוארים יותר. היה זה רק במאה ה-16, כשירושלים הייתה נתונה תחת השלטון העות`מני, שהוכרה לראשונה קדושתו של הכותל לעם היהודי והוחל בשיפוצו. בהדרגה הפך הכותל למוקד עליה לרגל, על פי המסורת והמצוות של שלושת הרגלים.
צפיפותה של העיר העתיקה גדלה, ובהדרגה היה הרחוב שלאורך הכותל לסמטא צרה וחשוכה, ורק מתפללים בודדים יכלו להתכנס שם לתפילות בימי חג ומועד.


ההתייחסות היהודית לקדושת הכותל לא נותרה גלמודה. התגבשה מסורת מוסלמית, שלפיה כאן קשר מוחמד את סוסו הפלאי אל-בוראק לפני שעלה לשמיים. מסורת שגרמה לחיכוכים ולמחלוקות קשות בכל הנוגע לשליטה באתר ובאחזקתו.


במלחמת העצמאות נפל הכותל לידי כוחות הליגיון הירדני, ועל פי הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן משנת 1949 נשמרה ליהודים זכות הביקור בו. אך הסכם זה לא קויים מעולם. הכותל שוחרר לבסוף על ידי הצנחנים, רק במלחמת ששת הימים ב-1967.


בעשרות השנים שחלפו מאז, שוקמה רחבת הכותל לרחבה ענקית, לנוחותם של רבבות המתפללים והמבקרים במקום. החפירות הארכיאולוגיות באזור חודשו ונחשפו שתי שכבות נוספות של החומה. היום מהווה רחבת הכותל מעין בית כנסת ענקי תחת כיפת השמיים. רבים חוגגים בה שמחות משפחתיות, עורכים בה טכסים, ועולים אליה לרגל.
סמוך לכותל עצמו ישנם כמה אתרים נוספים, ביניהם - הכותל הדרומי על חפירותיו המרשימות, מנהרות הכותל, קשת רובינסון, קשת וילסון, שער וורן ושער ברקלי.

 
אכסניית סרגיי
 
הבנין נבנה בשנת 1890 ושימש את הצליינים, שרצו להתאכסן בבית מלון ברמה גבוהה. בין שבילי החצר הציורית והשקטה של התנהלה אהבה חזקה בין הנסיך סרגיי, ואשתו יליזבטה. הבניין נבנה בשנת 1890. מלבד חדרי אירוח - היו בו חדרי אוכל, חנות מכולת, חנות ספרים, ובית ממכר לאיקונות. תפריטו של עולה הרגל, שאכל בחדר האוכל, כלל בורשט ומרק דליל, תמורת 5 קופיקות, דייסה מזינה תמורת 3 קופיקות, ולחם שסופק בחינם. הבעלות על מתחם זה עומדת עד היום במוקד הוויכוח בין שני פלגי הכנסייה הרוסית- האדומה והלבנה. גם הנסיך פיליפ, בעלה של אליזבט השניה, מלכת אנגליה, טוען לבעלות על המקום, כיורשו של הנסיך סרגיי... המגדלים הניצבים במרכז החצר, ממלאים עד היום את ייעודם המקורי- כחדרי שירותים.
כתובת: הלני המלכה 13.
 
אצטדיון טדי
 
האצטדיון השני בגודלו בארץ, שמכיל 21,700 מקומות ישיבה. 
 
אמפיתיאטרון הר הצופים
 
אמפיתיאטרון מהווה חלק מהאוניברסיטה העברית הממוקמת על הר הצופים. נשקף ממנו נוף מרהיב של ירושלים ומדבר יהודה. מיקומו האסטרטגי עשה אותו יעד מבוקש בקרבות מפורסמים רבים על העיר. מלבד האוניברסיטה העברית, מצויים על ההר מספר אתרים: בית החולים הדסה הישן, שתוכנן בשנות ה-30 על ידי הארכיטקט אריק מנדלסון, והאוניברסיטה המורמונית.

כתובת: שדרות צ`רצ`יל וינסטון.

ארמון הנציב
 
נבנה על ידי הבריטים ב-1930, כמקום משכנו של הנציב העליון. כיום נמצא בו מטה המשקיפים ומפקדת כוח החירום של האו``ם. במסורת הנוצרית קרויה הפסגה עליה ממוקם הארמון בשם ``הר העיצה הרעה``, על הדרך המובילה לשכונה החדשה מזרח תלפיות, צפונית מזרחית לטיילת הארמון. במבט צפונה אל עבר העיר העתיקה, מתגלה בפינה הדרום-מזרחית של החומה, החרוט השחור של כנסיית דורמציון . מימין לעיר העתיקה קל לזהות את הר הזיתים עם הקשתות של מלון שבע הקשתות, שעל פיסגתו, את הר הצופים עם קריית האוניברסיטה, ואת מגדל בית החולים אוגוסטה ויקטוריה, השוכן ב``תפר`` שבין שני ההרים. במורד נראית הכנסייה הרוסית ומעליה בית הקברות היהודי והככפר הערבי סילוואן.
כתובת: ינובסקי דניאל
 
בית אליעזר בן יהודה
 
בקומתו השניה של בית זה, התגורר מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה (1858-1922), עם אשתו חמדה. בבית זה ובבניין הסמוך לו- עסק בן יהודה בכתיבת מילונו העברי וכן בעריכת העיתונים ``הצבי``, ``האור`` ו``ההשקפה``. החרדים, שהתנגדו לפועלו של בן יהודה, החרימו ונידו אותו, וכן השליכו אבנים אל עבר ביתו. מלבד היחסים המיוחדים בין אליעזר בן יהודה וחמדה אשתו, היה הבית מצוי בעין הסערה בירושלים, עם התפרסם אהבתו של איתמר בן אב``י, בנו בכורו של בן יהודה, ללאה אבושדיד. אהבה זו, שבן אב``י נתן לה פומבי אף מעל דפי העיתון, הסעירה את העיר כולה, עד שנסתיימה בנישואיהם של השניים.
כתובת: אתיופיה 11 
  
בית האמנים

 
מנוהל על ידי אגודת האמנים הירושלמים, ומתפקד כמרכז לאמנות מודרנית ואמנות צעירה. אגודת הציירים והפסלים - אמני ירושלים ובית האמנים בירושלים שוכנים בבניין היסטורי, ששימש בתחילת המאה העשרים את ``בצלאל - בית-מדרש למלאכות אמנות``, מייסודו של בוריס שץ, גלגולה הראשון של האקדמיה לאמנות ועיצוב. לימים הפך המקום לבית-נכות (מוזיאון) לאומי והוא שימש בתפקידו זה עד להקמתו של מוזיאון ישראל, ירושלים, אז עברו אוספי הבית אל המוזיאון החדש והיוו את גרעין האוספים של מוזיאון ישראל.

מאז אמצע שנות השישים של המאה העשרים משמש הבית את אגודת הציירים והפסלים של ירושלים. בניהולה של האגודה הפך בית האמנים למרכז תערוכות תוסס המציע תמהיל מגוון וייחודי של אמנות ישראלית ובינלאומית. תכנית התערוכות השנתית כוללת סדרה לאמנים צעירים בולטים המציגים לראשונה את עבודתם, סדרה רטרוספקטיבית לאמנים ותיקים, תערוכות נושא מקיפות, תערוכות משותפות לאמנים ישראליים ובינלאומיים, ומגוון פעילויות נוספות.

כתובת: שמואל הנגיד 12
 
בית הכנסת ישורון
 
נבנה בשנים 1934-1936. בנוי על מגרש, שבו שכנו הצריפים והאוהלים של אנשי ``גדוד העבודה``, שבנו את בתיה הראשונים של רחביה – שנבנתה בתקופת המנדט. קרבתו לשכונה זו תרמה רבות לשמו. בטקס הנחת אבן הפינה שאירע בכ``ב אייר תרצ``ד (1934) היו נוכחים אנשים חשובים ביניהם: הרב קוק (הראי``ה), הנציב הבריטי העליון, ונשיא ההסתדרות חיים סוקולוב. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים מאיר רובין ואלכסנדר פרימן, בסגנון הבינלאומי, כמו שאר המוסדות הלאומיים שנבנו באותה התקופה. הוא הוקם כבית כנסת ``מודרני`` (אורתודוכסי) מרכזי בעיר כאשר הנוסח בו היה ספרד – בהגיה ``ישראלית``. מן האירועים החשובים שנערכו בבית הכנסת נזכרים דרשתו של יצחק הרצוג בגנות הספר הלבן (שם קרע את הספר לגזרים מעל הדוכן) ואזכרה ל``ידיד`` – ארד וינגייט מייסד ``פלוגות הלילה המיוחדות.
כתובת: שמואל הנגיד 20 

בית הכנסת צמח צדק
 
בית כנסת בנוסח חב"ד. קודם לשנת 1855 שכן כאן בבית שכור בית כנסת של חסידי חב``ד. בשנת 1858 נרכש המקום, בסיועו של דוד ששון מבומבי, בית כנסת כונה בשם ``בית מנחם`` ע``ש האדמו``ר ר` מנחם מנדל מלובביץ`, ממנהיגי חסידות חב``ד. הקומה השניה של המבנה נבנתה ב-1879 וכללה את בית הכנסת והישיבה ``כנסת אליהו`` על שם התורם אליהו ששון מבומבי. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב איזור הקרבות אך לא נהרס. ביולי 1967 חודשו בו התפילות ולימוד התורה. כיום הוא משמש את חסידי חב``ד.
כתובת: חב"ד 31
 
בית המשפט העליון
 
הבניין החדש והמרשים, שנחנך ב-1992, מושך אליו מבקרים רבים, בשל הארכיטקטורה המיוחדת שלו, המשלבת את המודרני עם מוטיבים מהבניה המסורתית של ירושלים. נמצא מאחורי הכנסת מעבר לגן הוורדים. בית-המשפט העליון עומד בראש מערכות השיפוט במדינה, והוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר.

בבית-המשפט העליון מכהנים בדרך כלל 12 שופטים, אך לאחרונה הגיע מספרם ל-14. השופטים נבחרים בוועדה מיוחדת, שבה מיוצגת הכנסת על-ידי שני חברים. בראש בית-המשפט העליון ומערכת השיפוט בכללה עומד נשיא בית -המשפט העליון, ולידו המשנה לנשיא. בית המשפט יושב בהרכבים שונים של שלושה ויותר שופטים, על-פי העניין. הוא משמש כבית-משפט לערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי- משפט מחוזיים, וכן על החלטות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות, שונות.
הוא יושב גם בדיון נוסף על החלטותיו שלו, ויכול להורות על קיום משפט חוזר. בית- המשפט העליון יושב גם כבית-משפט גבוה לצדק.

כתובת: שערי משפט

 
בית הסופר על שם חיים הזז
 
אתר לפעילות ספרותית לציבור ולקהל שוחרי הספרות. במקום פעילות ספרותית לציבור רחב ולקהל שוחרי הספרות. מפגשים עם סופרים, אנשי אקדמיה, הרצאות וסדנאות לכתיבה. מרבית הפעילות ללא תשלום. בית הסופר נמצא במרכז ז`ראר בכר.
כתובת: בצלאל 11
 
בית הספרים הלאומי ואוניברסיטאי
 
הספריה הלאומית של ישראל והעם היהודי ובו: פרסומים שהופיעו בישראל, ופרסומים על ישראל והארץ; פרסומים מכל העולם בתולדות היהודים, תרבותם ויצירתם הרוחנית; פרסומים מכל העולם, שנדפסו באות עברית, או בשפה יהודית (יידיש, לדינו וכד`); מפות עתיקות של ארץ ישראל והמזרח הקרוב; כתבי יד עבריים, צילומי כתבי יד עבריים מכל רחבי העולם; ארכיונים אישיים; הקלטות מוסיקה יהודית וישראלית; וספרייה אוניברסיטאית במדעי הרוח. בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי פתוח לכל.
כתובת: קריית אדמונד גבעת רם
 
בית הקונפדרציה הציונית
 
בית תרבות הפועל ליצירה ולהעשרה בתחומי המוסיקה האתנית, מוסיקת העולם, הספרות, השירה וההגות היהודית. הבית מציג על במותיו מופעי מוסיקה ייחודיים, מפגשים עם משוררים ואנשי רוח, וכן סדרות קונצרטים לתלמידים. מאז שנת 2000 מנהל בית הקונפדרציה ומפיק שלושה פסטיבלים ארציים בכל שנה: פסטיבל העוּד בירושלים, פסטיבל פעימות לכלי הקשה ופסטיבל המשוררים הישראלי במטולה.
כתובת: אמיל בוטה 12
 
בית הקברות הצבאי
 
בית קברות צבאי לקבורת חללי מערכות ישראל, ואנדרטה לאומית למלחמות ישראל.
כתובת: שדרות הרצל 
  
בית הרב קוק

 
בית מגורי הראי``ה קוק זצ``ל. במקום תערוכה מתמדת על חיי הרב, חיזיון אורקולי, מרכז תעודי ומרכז פדגוגי.
כתובת: הרב קוק 9
 
בית כנסת הדסה
 
בבית הכנסת, המצוי בתוך בית החולים הדסה עין כרם, מצויים שנים עשר חלונות צבעוניים, שאותם צייר האמן היהודי מארק שאגאל. חלונות המסמלים בדמויותיהם את שנים - עשר שבטי ישראל.
כתובת: עין כרם.
 
בית מורשת אצ"ג
 
בית להנחלת שיריו ומורשתו של המשורר אורי צבי גרינברג לדור הצעיר ולשוחרי שירה. ``בית מורשת אצ``ג`` נרשם כעמותה, במלאות 100 שנה להולדתו של המשורר אורי צבי גרינברג, במטרה להנחיל לדורות את מורשתו הספרותית של אחד מגדולי השירה העברית.

את פעילותו פתח בית מורשת אצ``ג: בקיום מושב כנסת מיוחד להולדת המאה של המשורר; בקיום ליל שימורים בירושלים, לקריאת שירי המשורר על ידי משוררים ואישי ציבור, סופרים וחוקרים; בקיום סמינר למורים בירושלים להוראת שירי אצ``ג, בתיאום ובסיוע האגף לספרות שבמשרד החינוך; והוצאת חוברת-עזר על אצ``ג, מאת ד``ר דוד וינפלד.


יעדי העמותה הם: הגברה והעשרה של לימודי שירת אצ``ג בתכניות הלימודים; סמינרים למורים להוראת שירת אצ``ג, והכנת חומר עזר וערכות-לימוד; הקמת מרכז הדרכה וייעוץ לתלמידי תיכון וסטודנטים, הכותבים עבודות-גמר, או מחקר, על שירת אצ``ג; תחרויות חיבורים בבתי ספר תיכוניים בנושא שירת אצ``ג; ערבי קריאה, במות דיון וימי עיון בשירת אצ``ג ובשירת משוררים בני דורו ובני דורנו; הקמת מסגרת ארצית של חוגי נוער שוחרי שירה; חוגים לעולי חבר העמים ללימוד שירת אצ``ג בשפה הרוסית; הפקת סרטים תיעודיים הקשורים בחיי אצ``ג וביצירותיו; פתיחת אתר באינטרנט על שירת אצ``ג; עריכת כינוסים בינלאומיים בירושלים של חוקרי שירת אצ``ג; הקמת ספריה, תיעוד מסמכים והקלטת זכרונות אישיים על אצ``ג; ארגון סיורים מודרכים, בעקבות נושאים ואתרים בשירת אצ``ג.

כתובת: יפו 34 

בית הספר כי"ח (כל ישראל חברים)
 
בית הספר כי``ח היה המוסד החינוכי המודרני היהודי הגדול ביותר באותם ימים ואף החשוב ביותר. בשנת 1880 החליט הוועד המרכזי של כי``ח – אליאנס על הקמת מוסדות חינוך רבים בארץ ישראל – ``דלות היהודים שם היא נוראה... מי אינו יודע היום שאין ביכולת יהודי א``י להחלץ מדלותם אלא על ידי השכלה וע``י חינוך חקלאי ןאמנותי?`` (מתוך מסמך הוועד).מטרת ביה``ס היתה ללמד ``תורה ומלאכה`` (זהו שמו הראשון של ביה``ס) לילדי ירושלים – שילוב של לימודי הדת המסורתית בשילוב שפות ומדעים, חקלאות ומלאכה – על מנת להכשיר את ילדי ירושליםם להרוויח את לחמם בזיעת אפם.

התפקיד לייסד ולפתח את ביה``ס הוטל על ניסים בכר (המופיע בציור הקיר), יליד ירושלים ואחד מתלמידיה הראשונים של כי``ח בפריס. בעת שנפתח בשנת 1882 – שנת הפתיחה מצויינת על שער בית הספר, הקיים עד היום במקומו המקורי – מול בניין `כלל` בלב רחוב יפו, שפת הלימוד הייתה צרפתית, ורבני האשכנזים התנגדו להקמתו, מחשש שיפגע בחינוך החרדי. כך קרה שכמעט כל תלמידי ביה``ס היו מבני הספרדים. בחלוף הזמן הצטרפו אל ספסל הלימודים גם ילדים נוצרים, ערבים וארמנים, עד שבית הספר הורחב וגדל.
בין המלאכות הנלמדות ניתן לציין - חייטות, סנדלרות, נגרות, פיסול ואבן ועוד ועוד. תלמידיו נודעו בין הטובים בתחומי העבודות, ועדותו של דוד ילין מוכיחה זאת –הוא מספר על השתתפות בית המלאכה שבביה``ס בפעולות השיפוץ בכיפת הסלע!


בשנת 1897, עקב העומס הרב ביה``ס התפצל – האחד לתורה והשני למלאכה. באותו הזמן הוחלף גם מנהל ביה``ס –אברהם אלברט ענתבי (המופיע אף הוא בציור הקיר.)
בית הספר כי``ח היה המוסד החינוכי המודרני היהודי הגדול ביותר באותם ימים ואף החשוב ביותר. בית המלאכה שבו, וגם מחלקות אחרות בו מילאו תפקיד חשוב גם בהתפתחות המקצועית והכללית של הקהילה היהודית בירושלים.

 
בית רחל המשוררת
 
רחל המשוררת, אשר לדמותה נקשרו כמה וכמה סיפורי אהבה במשך השנים, התגוררה אף היא זמן קצר ברחוב הנביאים בירושלים, בשנים 1924/5. זה קרה לאחר שרחל נאלצה לעזוב את המושבה כנרת בגלל מחלת השחפת בה לקתה, ובעצת רופאיה הגיעה לירושלים שאקלימה יבש. בירושלים עברו עליה ימים קשים של געגועים וניתוק, אותם תיארה בשיריה. נוף הגן שנשקף מחלון חדרה הסמוך, נתן לה את ההשראה לשירה הידוע `עץ אגס`.
כתובת: הנביאים 64.
 
בית ימק"א (Y.M.C.A)
 
בלב ירושלים ברחוב המלך דוד מזדקר לו המגדל המרשים ביותר בירושלים, המשמש גם כמלון. במרומי המגדל בין הפעמונים מהם מנוגן קונצרט בכל יום ראשון אפשר לראות את כל ירושלים. הסניף הירושלמי של הארגון בינלאומי Y.M.C.A אגודת צעירים נוצרים. המבנה המרשים הוא משנת 1933. תצפית נוף יפה מהמגדל.
כתובת: דוד המלך 24. 

בנין סנסור

 
מבנה המשרדים הגדול והמפואר שלפנינו קרוי בניין סנסור, על שם תעשיין סיגריות מבית-לחם, שבנה אותו בשנים 1931-1929. הקרקע עליה בנוי הבניין הייתה שייכת לכנסייה היוונית-אורתודוכסית, נמכרה לחברת ``הכשרת היישוב`` ועברה כמה גלגולי מכירה נוספים לפני שנמכרה לסנסור. במקום בו מצוי היום סניף בנק לאומי, נפתח בשנת 1934 קפה ``אירופה``, שהיה אחד ממרכזי הבילוי של ירושלים המנדטורית. בחצר הבניין הנעימה תזמורת בית-הקפה את זמנם של האורחים. בית-הקפה היה מיוחד וגבה מחירים בהתאם. בשנות החמישים שכן במקום ``המשביר לצרכן``, עד שעבר למשכנו הנוכחי ברחוב המלך ג`ורג`. בחצר שמאחורי הבניין שכנה עד לשנות השישים התחנה המרכזית של ירושלים. מעט הלאה משם עומד ``בנין העמודים``, שתוכנן בסוף שנות הארבעים, והיה בזמנו בניין העמודים הראשון והיחיד בעיר. הבניין הוקם ביוזמת הבריטים כדי להעביר אליו חנויות שפונו מאיזור הביטחון (``בווינגראד``), שיצרו הבריטים בסביבות מגרש הרוסים ובניין ג`נרלי.
כתובת: יפו 46 
  
בריכת השולטן

 
חלק מהמערכת הקדומה, שסיפקה מים לירושלים, שופצה על ידי הסולטן סולימן ``המפואר`` במאה ה-16. בחודשי הקיץ מתקיימים באמפיתיאטרון שמקום מופעים וקונצרטים, שממנו אפשר להשקיף לעבר חומת העיר העתיקה ומגדל דוד, והשכונות הוותיקות - ימין משה ומשכנות שאננים. הוא גם קרוב לבית המוזיקה על שם אלפרט והסינימטק. ``החטיבה לאומנויות`` המרכזת את הפעילות ואחראית על המקום בנתה במה, שתלה דשא,הכינה תשתית והכשירה את האמפיתיאטרון למופעי תרבות רבי משתתפים.
כתובת: דרך חברון.
 
ביתי ברוידא
 
"שכונת הקדש", שנבנתה בשנת 1903 וידועה אף בשם "אהלי יעקב". הכתובת הקבועה מעל שער הכניסה לשכונה, מספרת את הסיפור האנושי החבוי מאחורי בנייתה: ``אהלי יעקב, ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות ...``. רבי יעקב משה ברוידא היה איש רב פעלים, נדיב וחשוך בנים. לפיכך הקדיש את הכסף לבניית השכונה, שתישא את שמו. בכתב ההקדש שהכין ברוידא נכתב, שהבתים מוקדשים לתלמידי חכמים מעדת הפרושים, המתפללים בנוסח אשכנז. את קביעתו זו נימק ברוידא ברצון שלא יחסר אף פעם מנין מתפללים בבית הכנסת השכונתי. אילו היו בני השכונה מתפללים בנוסחים שונים, חשש, היו, מן הסתם, מתפצלים לבתי כנסת שונים, וכך היה בית הכנסת נשאר מיותם. היות ונוסח התפילה שלו עצמו היה אשכנז, קבע ברוידא שזה יהיה נוסח התפילה של בני השכונה.
כתובת: התבור 3

בתי גורל
 
שמה של השכונה, ניתן לה על שום ההגרלה שערכו התימנים, על מנת לברר מי יזכה בדירות הספורות. בשנת 1882, היא שנת תרמ``ב, הגיעה לירושלים קבוצה גדולה של יהודים שעלו ארצה מתימן בעליה המכונה `אעלה בתמר`. עולים אלו הגיעו ארצה ברובם חסרי כל, ובתחילה לא מצאו אפילו מקום דיור בירושלים. הניכור בירושלים כלפי קבוצה זו, התבטא אף בכך, שאף עדה לא נאותה לקבל את העלייה התימנית תחת חסותה. לאחר כשנתיים בהם התגוררו רובם בדיור ארעי, נוסדה על ידי כמה אישים ירושלמיים חברת "`עזרת נידחים", אשר ייסדה למענם שכונה בכפר השילוח. במקביל, נתרמה קרקע במשכנות ועליה נוסדה שכונה נוספת. שמה של השכונה, "בתי גורל", ניתן לה על שום ההגרלה שערכו התימנים, על מנת לברר מי יזכה בדירות הספורות. במקור, היו הדיירים אמורים להתחלף אחת לכמה שנים, לאחר שנתייצב מצבם הכלכלי.
כתובת: משכנות
 
בתי המחסה
 
במחצית המאה ה-19 הקים ארגון של יהודים מגרמניה ומהולנד מתחם ובו דירות קטנות, שניתנו חינם לנצרכים לתקופת מגורים של 3 שנים. בזמן המצור ב-1948, מצאו מאות מתושבי הרובע מקלט במרתפי המתחם. עם נפילת הרובע יצאו מכאן האזרחים והלוחמים, דרך שער ציון. חלקם נלקחו בשבי.
כתובת: גלעד.

גג המסגד – מצודת דוד
 
אם עולים אל גג המסגד, אפשר לבחון מקרוב את הצריח, שבנה מוחמד פחה בשנת 1635. בראשית ימי המנדט הבריטי היה הצריח בסכנת התמוטטות. הוא פורק, אבניו מוספרו וטופלו, הפגומות שבהן הוחלפו, ולאחר מכן הורכב הצריח מחדש.
 
גן החיות התנ``כי
 
שוכן בעמק יפהפה בדרום-מערבה של ירושלים, ומשתרע על פני שטח של 250 דונם לערך. בגן מערכת של בריכות, אגם גדול ומפלים המקושרים ביניהם. משטחי דשא נרחבים ושפע של פינות חמד מוצלות מקיפים את מקורות המים. האגם מלאכותי ומימיו מטוהרים וממוחזרים. הגן בנוי בשני מפלסים לאורכם נמצאות תצוגות בעלי-החיים, ומסלול התנועה בו מעגלי. בין שני המפלסים מקשרים שבילים ובהם נמצאות תצוגות נוספות.
כתובת: דרך גן החיות.

גן וואהל לוורדים

 
גן וואהל לוורדים הוקם בשנת ,1981 בתרומתם של ויויאן ומוריס וואהל. מהווה את הגן הייצוגי, הייחודי והגדול בארץ לוורדים. הגן משתרע על פני שטח של כ- 75 דונם בלב קריית הלאום, מול הכנסת. הגן מהווה מרכז מקצועי לוורדים, אנשי מקצוע, מטפחי וורדים ואחרים. בגן שתולים כ - 15,000 שיחי ורדים המייצגים כ - 400 זנים שונים.
 
דגם ירושלים בימי בית שני
 
אתר תיירות ייחודי, בעל שם עולמי. נמצא בחצר מלון הולילנד בירושלים.
נבנה על סמך ממצאים ארכיאולוגיים ועל מקורות היסטוריים ( (יוסף בן מתתיהו).הדגם נבנה בקנה מידה 1:500. העיר פרוסה על שתי גבעות: העיר העליונה ממערב והעיר התחתונה. בעיר העליונה בולט בית המקדש וכן בתי מידות בעלי גגות רעפים. העיר התחתונה צפופה יותר שלוש חומות מקיפות את העיר: הראשונה, בנויה על יסודות חומה מתקופת המקרא, השנייה נמצאת מצפון לעיר והשלישית, היא החומה החיצונית. החומה הראשונה והשנייה הן, כנראה, מתקופת החשמונאים ואילו השלישית נבנתה קרוב בתקופה שלפני חורבן בית שני, בעת המרד ברומאים.

כתובת: נזר דוד 

האוניברסיטה המורמונית
 
במקום מתקיימים קונצרטים קלאסיים בכל יום ראשון בשעה 20:00 באולם הראשי וקונצרטי ג`אז פעם בחודש בימי חמישי בשעה 20:00.
כתובת: למפל הדסה
 
האוניברסיטה העברית גבעת רם
 
קמפוס האוניברסיטה הוקם בגבעת רם לאחר מלחמת העצמאות, כאשר לא ניתן היה להגיע לקמפוס וותיק בהר הצופים. במקום בית כנסת מיוחד וכן חדרו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, בבניין האקדמיה ללשון עברית.
כתובת: שדרות מגנס 1 

האוניברסיטה העברית הר הצופים
 
הקרקע לבניית המוסד נרכשה בשנת 1914 וביולי 1918 הונחה אבן הפינה למוסד. הרעיון להקים מוסד אקדמי עברי בארץ ישראל, הועלה כבר בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל בשנת 1901. הקרקע לבניית המוסד נרכשה בשנת 1914 וביולי 1918 הונחה אבן הפינה למוסד.
האוניברסיטה נחנכה באפריל 1925 ובראשה עמד הדר` יהודה לייב מאגנס, שנפטר באוקטובר 1949.


בין השנים 1924-1935 הוקמו חמישה מבנים בסגנונות שונים, אחד מהם היה בניין הספריה הלאומית, המשמש כיום את הפקולטה למשפטים, קל לזהותו בגלל כיפתו הלבנה.
בקיץ 1938 אושרה תכנית אב חדשה לקרייה. התכניות נעצרו במלחמת השחרור, בה הפכה האוניברסיטה לחלק מן המובלעת הישראלית המפורזת בהר הצופים, והוחזק בה כוח קבוע של חיילים בלבוש שוטרים.

שיירה דו-שבועית הייתה עולה להר בפיקוח אנשי האו``ם והצבא הירדני. צוות קבוע של האוניברסיטה שהה בהר לשם מיון ספרים שהועברו טיפין טיפין למערב העיר.
אט אט הפך ההר למתחם מבוצר. במלחמת ששת הימים חברו כוחותינו אל הקמפוס עוד לפני ההחלטה על הפריצה לעיר העתיקה.
לאחר מלחמת ששת הימים חזרה האוניברסיטה להר והוקם בה קמפוס חדש וגדול.


בסמוך ניטע גן בוטאני ולידו שרידי מערת קבורה גדולה מימי בית שני, מערה הידועה כמערת ניקנור, במערה זו נקברו יהודה לייב פינסקר ומנחם אוסישקין, במעין פנתיאון קבורה ציוני.
 

האכסניה האוסטרית
 
בלב העיר העתיקה, בתוך שער שכם, ברחוב התחתון של המוביל לכיוון הר הבית - מכניסת המתפללים נמצאת האכסניה האוסטרית.
הבניין מדהים ביופיו ויש לו גן בו אפשר לשבת בשקט מוחלט ולשתות קפה מהקפיטריה של האכסניה.
מומלץ לעלות לגג במעלית ולצפות על איזור העיר העתיקה. מהגג ניתן לראות באופן מוחשי את החלוקה לרבעים בתוך העיר העתיקה ואת סוגי הבנייה השונים אשר נוספו טלאי על טלאי עם השנים.

כתובת: הגיא 35
 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
 
האקדמיה פועלת לביטוי הייחודיות של היצירה והמחשבה המדעית בישראל ולהבטחת ההצטיינות שלה, וכן לביסוס המחקר במדינת ישראל ולטיפוחו. היא פועלת מכוח ``חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ``א - ‎1961``. מקום מושבה בירושלים, ומטרותיה: לרכז מהטובים באישי המדע תושבי ישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית; לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית; לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ; לפעול לייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים; לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע; לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות. האקדמיה פועלת לביטוי הייחודיות של היצירה והמחשבה המדעית בישראל ולהבטחת ההצטיינות שלה, וכן לביסוס המחקר במדינת ישראל ולטיפוחו. האקדמיה מייצגת את מדינת ישראל בארגונים ובמוסדות מדע בארץ ובחו``ל.
כתובת: זבוטינסקי זאב 43

 
האקדמיה למוסיקה ולמחול
 
האקדמיה למוסיקה ולמחול ממוקמת בקמפוס גבעת רם ויש בה תצוגה מתמדת של כלי נגינה מכל רחבי העולם.
כתובת: שדרות מגנס
 
הארכיון הציוני המרכזי
 
תערוכת כרזות ``בטרם היות המדינה`` על ההתנדבות וההתגייסות מרצון בתקופת היישוב.
כתובת: שדרות זלמן שזר 4

הבית השרוף - בית קתרוס

 
ממצאים ארכיאולוגים מרתקים הנארגים למסכת חיים מרגשת המוצגת בבית השרוף, באמצעים אור-קוליים. בחפירות הארכיאולוגיות שבוצעו לאחר מלחמת ששת הימים נמצא בית שרוף. בית מפואר, שהשרידים שהתגלו בו עוררו שאלות רבות: של מי היה הבית? כיצד חיו בו האנשים? במה האמינו? מה אהבו? למה נשרף הבית, ומה עלה בגורל יושביו?
על שאלות אלה מנסים לענות בעזרתם של מוצגים ארכיאולוגיים שנמצאו במקום, באמצעות חיזיון אורקולי חדיש שהופק במיוחד לאתר זה, המאפשר למבקרים לצאת למסע בזמן.

המסע מפגיש את המבקרים עם משפחה אחת, משפחת קתרוס, שחיה בבית זה בסוף ימי בית המקדש השני, לפני כ-2000 שנה, שהחורבן הנורא, שאירע בימיהם, שינה את גורלם ואת גורל העם כולו.
האם הסיפור שיוצג בפניכם הוא סיפורה של משפחת קתרוס? האם כך זה היה באמת?


יש אומרים שהשם ``קתרוס`` בא מיוונית ומשמעותו - `עץ ארז`. אחרים יסבירו כי ``קתרוס`` ביוונית הוא גם כלי נגינה. עם זאת, זהותם ידועה לנו. ``בית קתרוס`` היה שמה של אחת מארבע שושלות מיוחסות של כוהנים גדולים, שניצלו את העם והשתמשו לרעה במעמדם הרם - הם העניקו לבני משפחותיהם משרות בבית המקדש. בתלמוד מסופר: ``אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסן... שהם כוהנים גדולים, ובניהן גזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהם חובטין את העם במקלות``. (פסחים דף נ``ז עמוד א`).

כתובת: תפארת ישראל 2
 

הגלריה העירונית
 
ממוקמת ברחוב יפו, במרכז העיר. הגלריה המציגה תערוכות לאמנים ירושלמים ומעניקה להם בית להצגת יצירותיהם.
כתובת: רחוב יפו 17

הגן הארכיאולוגי ע``ש – ירושלים

 
אתר ארכיאולוגי מרשים ביותר בהיקפו ובעושר הממצאים שבו יותר מכל מקום אחר, מציג הגן הארכיאולוגי ע``ש יצחק לוי- ירושלים לראווה את השרידים המרגשים ביותר של ירושלים מימי בית שני:
למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, באזור הידוע בשם ``העופל``, מעפיל המבקר במדרגות הקדומות אל שערי חולדה, שהוליכו אל הר הבית. אזור זה, מדרום להר הבית, משובץ בעשרות מקוואות טהרה, שעמדו לרשותם של באי הר הבית לפני כניסתם אליו.
בקצהו הדרומי של הכותל המערבי, מעל לרחוב ההרודיאני, לצד החנויות, מונחות בערמה אבני ענק, אבני הכותל אשר הופלו ממנו בזמן חורבן הבית. מעל לרחוב התנשאה בעבר קשת; שריד של גרם מדרגות אדיר, שבימי הבית השני עלו דרכו רבבות עולי הרגל להר הבית. נוכל לומר שהוא המחלף הקדום ביותר. שרידי הקשת מכונים ``קשת רובינסון`` על שם חוקר ארץ ישראל המפורסם אדוארד רובינסון, שזיהה אותה לראשונה בשנת 1852.


עוד באתר: שרידי מבנה מימי בית ראשון, מכלול מבנים מהתקופה החשמונאית ומהתקופה הביזאנטית, שרידי ארמונות אומיים מהתקופה המוסלמית הקדומה, מגדל אדיר ממדים שבנו החליפים הפטימיים ושופץ מאוחר יותר ע``י הצלבנים, האיובים והממלוכים ומרכז דוידסון -מרכז הצגה והמחשה חדיש.
בשילוב עם מרכז דוידסון מציג הגן הארכיאולוגי, בדרך מיוחדת ומרגשת, מפגש עם שרידיה המרתקים של ירושלים על תקופותיה השונות.

כתובת: בתי מחסה.
 
הגן הבוטני האוניברסיטאי
 
הגן הבוטני משמש כריאה ירוקה חיונית לתושבי העיר, כמוקד תיירות ובילוי וכמרכז לחינוך והדרכה. הגן נוסד בשנת 1953 ומשתרע על כ 120 דונם. יש בתוכו אוסף ייחודי של צמחים נדירים ממקומות שונים בעולם. הביקור בו, בכל עונות השנה, הוא חוויה ססגונית, המאפשרת למבקרים להתרחק מהמולת העיר ולחוש את הטבע במגוון צבעים, ריחות וצלילים.
בגן מתקיימים אירועי תרבות ומוצגות בו תערוכות בנושאים שונים: פיסול, עיצוב, צילום, רקמה ופרחים
במהלך השנה מוצעים קורסים למבוגרים בנושאי גינון ואיכות הסביבה, סיורים מודרכים לקבוצות בשפות שונות, פעילות לימודית לילדי בתי הספר וסדנאות יצירה לילדים בחגים ובחופשות.

כתובת: בורלא יהודה

 
החברה להגנת הטבע וחצר סרגיי
 
משרדי החברה מצויים בבניין סרגיי והיא מארגנת סיורים ללא תשלום וללא הרשמה בהדרכת מתנדבים במסלולים החושפים נופים מרהיבים, היסטוריה חדשה ועתיקה. בין הסיורים: שכונת מוסררה, גילוי אריות, בעקבות סיפורי עגנון, עין כרם, הרובע היהודי, רחביה, מאה שערים, המושבה הגרמנית, שכונת הבוכרים, הר הצופים, בקעה ועוד.
 
החומה הרחבה
 
שרידי החומה שבנה המלך חזקיהו במאה ה-8 לפני הספירה, להגנה מפני מתקפת סנחריב מלך אשור. רוחב החומה 7 מטרים. החומה הרחבה מוזכרת בספר נחמיה (פרקים ג`,ד`) והיא ממוקמת בצומת רחובות תפארת ישראל ופלוגת הכותל. במקום דגם ירושלים בתקופת בית ראשון, וממצאים ארכיאולוגיים מימי דוד המלך.
כתובת: פלוגת הכותל

היכל שלמה ובית הכנסת הגדול

 
במרחק הליכה קצרה מרחוב דוד המלך, נמצא מקום מושבה של הרבנות הראשית בישראל ושל בית הדין הרבני העליון. הבניין המרשים נבנה בהשראת מבנה בית המקדש הראשון. במקום בית כנסת מפואר, מוזיאון לאמנות יהודית תשמישי קדושה ואולם אירועים.
הביקור בבית הכנסת מומלץ בשבתות ``מברכין`` (שבתות שלפני ראש חודש יהודי) לתפילת השחרית של שבת (בסביבות 8:30) ומוסף – אז התפילה מלווה במקהלת גברים. יש לבוא לבית הכנסת בלבוש הולם.


המרכז למורשת היהדות הוא מוזיאון המציג תצוגת קבע בנושא ``בית הכנסת`` באמצעות חפצים מהעבר וההווה מאוספיו המגוונים והייחודים, בשילוב חפצים ממוזיאונים אחרים ופריטים נדירים מאוספי רשות העתיקות. התצוגה מציגה את בית הכנסת כמקום מרכזי במחוייבות היהודית, תוך שימת דגש על חפצים ייחודיים בעלי סיפור. במוזיאון מתקיימות תערוכות מתחלפות בנושא החגים.


תערוכות קבע:
``ושכנתי בתוכם``- בית הכנסת וכל אשר בו, סיפורו של החפץ - תערוכה המציגה את הקשרים המופלאים באמצעות חפצים יהודיים המספרים סיפור, במטרה לענות על השאלה - כיצד עם שומר על זהותו למעלה משלושת אלפים וחמש מאות שנה?
``עקידת יצחק`` - כפי שבאה לידי ביטוי ביצירות אמנות ותשמישי קדושה.
``מסע בזמן`` - דגמים זעירים המשחזרים אירועים חשובים בתולדות עם ישראל.
תערוכות מתחלפות בנושא חגי ישראל:
חגי תשרי, חנוכה, פורים, פסח ושבועות.
תצפית פנורמית על ירושלים - ממוקמת בגג של הבניין , נשקפת תצפית פנורמית מרהיבה של ירושלים העתיקה והחדשה.

כתובת: המלך ג`ורג` 58

הישיבה הגדולה במאה שערים

 
הישיבה הגדולה במאה שערים נמצאת במבנה גדול ומיוחד בליבה של שכונת מאה שערים. הישיבה הוקמה בשנת 1885 (שנה לאחר הקמת השכונה) כתלמוד תורה לשכונה. גודלו של המבנה, בצורתו החיצונית ובעיצובו הפנימי, מזכיר את בתי הכנסת והישיבות הגדולות של מזרח אירופה, שנחרבו בתקופת השואה.

בקומה השניה נמצא בית מדרש אשר תקרתו מעוטרת בציורי קודש מדהימים ביופיים, הכוללים: פסוקים, מקומות קדושים בארץ, מוטיבים ממעגל השנה היהודי, חיות מהתנ``ך ולוחות זיכרון. בישראל אין מקום אחר שבו אפשר למצוא עבודת ציורי קודש בהיקף ובאיכות מעולה כל-כך. את העבודות ביצע הצייר יצחק בק בשנות ה- 50 של המאה ה-19 על פיגומים שנבנו במיוחד לצורך העבודה.


לדאבוננו, לאחר יותר מחמישים שנה, הציורים - חלקם מתפוררים וחלקם ניזוקו. המועצה לשימור אתרים החלה בעבודת גיוס הכספים לקראת שימור האתר.
במשך שנים רבות תפקד כראש ישיבה הר` יוסף גרשון הורוביץ, מפעילי תנועת המזרחי בירושלים. בתקופת המנדט, שימשה הישיבה אכסניה לתנועה זו.
הישיבה פתוחה בשעות היום. הכניסה אליה בלבוש צנוע בלבד, כאשר יש לבקש את רשות הכניסה מהתלמידים במקום המאיישים את המבנה עד היום הזה.

כתובת: מאה שערים 1

 
הכותל המערבי
 
חלק מהחומה סביב בית המקדש המהווה מקום מקודש לעם היהודי. כמעט 3000 שנה חלפו מאז ימי שלמה המלך, דור שני לעם ישראל בבריתו החדשה. באותה עת שכן ארון הברית על פסגת הר מתנשא וצר, כשהוא מוגן ע``י סכך בלבד. לכאורה נדמה היה, כי אין מרחב מספיק לבנות לארון משכן ראוי, אך אדריכלי שלמה מצאו פתרון מקורי ןנועז, והם הקימו בית לה` במרכזה של רחבה עילית שהוקמה מאלפי סלעים, שהובאו לאתר מקצה המדרונות שממערב ומדרום להר.
כיום מיצג הכותל המערבי את שרידי הימים ההם ואת הכיסופים לימים שיבואו. קדושתו של הכותל הלכה והתעצמה עם השנים. דורות רבים חלפו מזמן בנייתו כקיר מגן חיצוני להר הבית ועד היותו לסמל העליון של עם ישראל. בתחילה סימן הכותל את אחד מרחובות העיר, לאורכו היו חניות ובתי מגורים. איש לא התפלל שם , ואפילו לאחר חורבן הבית השני, בחרו המאמינים להתפלל מול הכותל המזרחי, או הדרומי, שהיו מפוארים יותר. היה זה רק במאה ה-16, כשירושלים הייתה נתונה תחת השלטון העותמני, כשהוכרה לראשונה קדושתו של הכותל לעם היהודי והחלו בשיפוצו. בהדרגה הפך הכותל למוקד עליה לרגל על פי המסורת והמצוות של שלושת הרגלים.


צפיפותה של העיר העתיקה גדלה, ובהדרגה היה הרחוב שלאורך הכותל לסמטה צרה וחשוכה, ורק מתפללים בודדים יכלו להתכנס שם לתפילות בימי חג ומועד.
ואולם ההתייחסות היהודית באשר לקדושת הכותל לא נותרה גלמודה. מסורת מוסלמית התגבשה על האתר, ועל פיה קשר שם מוחמד את סוסו הפלאי לפני שעלה לשמיים, והדבר הביא למחלוקות באשר לאחזקת המקום. במלחמת העצמאות נפל הכותל לידי כוחות הלגיון הירדני, ועל פי הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן משנת 1949 נשמרה ליהודים זכות הביקור בו. אך הסכם זה לא קוים מעולם . הכותל שוחרר לבסוף ע``י הצנחנים במלחמת ששת הימים ב-1967.


ב-30 שנים האחרונות שוקמה רחבת הכותל לבלי הכר לנוחותם של רבבות המתפללים והמבקרים במקום. החפירות הארכיאולוגיות חודשו ונחשפו שתי שכבות נוספות של החומה. היום מהווה רחבת הכותל מעין בית כנסת ענקי תחת כיפת השמיים. רבים חוגגים בה שמחות, וטקסים.

כתובת: הכותל

הכיכר הרומית בשער שכם

 
שער העיר המפואר מהתקופה הרומית , מימי אדריאנוס קיסר. שער שכם היה מאז התקופה הרומית החשוב שבשערי ירושלים. השער העותמני מפאר את החומה להפליא גם בימינו ובמפלס שמתחתיו נחשפו שרידים מרשימים של מכלול השער הרומי והכיכר שניצבה לפניו. השער הרומי, שהוקם בימי הקיסר אדריאנוס היה בנוי בשלושה פתחים.
כתובת: סולטן סולמן 1
 
הכנסייה הסקוטית
 
מן המקום הזה נשקף הנוף המרהיב של הר ציון וחומת העיר העתיקה, ולמרגלותיהם גיא בן הינום, הנזכר כבר בספר יהושע בתקופת התנחלות שבטי ישראל בארץ, כגבול בין נחלת שבט יהודה בדרום. בימי בית ראשון נודע הגיא לשמצה כמקום פולחנו של האליל מולך- אלוהי בני עמון- פולחן שכלל, על פי העדות המקראית, טקס שבו ``הועברו`` ילדים וילדות באש. לפי דעה אחרת, ההעברה באש הייתה שריפה ממש של ילדים חיים כקורבן, אך יש הסבורים, כי מדובר בפעולה סמלית בלבד, או לכל היותר בשריפה טקסית של גופות ילדים שנפטרו.
המנהג הזה בקרב תושבי יהודה וירושלים, עורר את זעמם של הנביאים, שיצאו נגדו. המלך יאשיהו חיסל אותו, בסוף המאה השביעית לפני הספירה, במסגרת התיקונים הדתיים שביצע. ייתכן מאוד, כי הידיעה על קיומו של פולחן האש הקדום, בצירוף העובדה כי בקרבת מקום נמצאים קבריהם של אנשי ירושלים, תרמו להיווצרותה והשתרשותה של המסורת, כי זהו מקום השאול, בה נענשים הרשעים לאחר מותם.

כתובת: כיכר רמז

הכנסת

 
בית הנבחרים של ישראל פתוח לביקורי קהל, לסיורים וצפייה בישיבות הכנסת. משכן הכנסת נחנך בשנת 1966. בחזית הבניין שטחים ירוקים, שביל רחב ידים חוצה אותם משער הכניסה ועד לבניין עצמו. שער הכניסה הוא פסל ברונזה מרשים, סגנון הבית משלב בצורתו מסרים של רוגע, עוצמה וביטחון.
מול הכניסה, במבואות גן הורדים ע``ש וואהל, מוצבת מנורה בת שבעת הקנים - סמל הלאום המעוטרת בתחריטים המתארים את תולדות העם היהודי.
בבניין עצמו אולם מליאה גדול חדרי ישיבות המשמשים את ועדות הכנסת השונות, חדרי סיעות אולם ישיבות הממשלה , ספריה, אולם אירוח, מזנונים, חדרי עבודה לחברי הכנסת, ומרכז תקשורת המשרת את העיתונאים הרבים מכל רחבי העולם.

כתובת: רוטשילד
 
המגדל הישראלי
 
מגדל שער מסוף ימי בית ראשון, היווה חלק מהחומה הצפונית שהוקמה ערב המצור הבבלי וחורבן הבית. נמצאים בו שרידים של מגדל השמירה, המשובץ בחומות העיר הצפונית.
כתובת: פלוגת הכותל 10

המעיין

 
המעיין היה לבו של הכפר עין-כרם והיווה מקור חיים עבורו למן ימי קדם. על פי המסורת הנוצרית, ליד מעיין זה פגשה אלישבע, שנשאה ברחמה את יוחנן, בבת דודתה מנצרת, מרים, שהרתה באותה עת - את ישו. לפיכך קוראים הנוצרים למעיין `מעיין מרים`. המסגד מעל המעיין מזכיר לנו, שמאז המאה ה- 16 היה פה כפר מוסלמי. התפתחות הכפר החלה עם בואם של המוגרבים - משפחות ערביות ממרוקו, יוצאי ספרד המוסלמים, שעזבו את חצי האי האיברי בעקבות כיבושיו של המלך הספרדי-קתולי פרדיננד ועברו לצפון-אפריקה. חלקם, כאמור, הגיעו לעין-כרם.
כתובת: המעיין
 
המושבה הגרמנית
 
שכונת מגורים מקסימה שנבנתה החל מ-1872 על ידי הטמפלרים - גרמנים פרוטסטנטים כפריים. השכונה שומרת על אופייה המקורי: בתי אבן בני קומה אחת עם גינות מסביבם. עיריית ירושלים הכריזה על השכונה כאתר לשימור. כיום משמש האזור כאתר מסעדות ובילוי פופולרי.
כתובת: עמק רפאים

המרכז לתולדות ירושלים בימי בית ראשון – יד יצחק בן צבי
 
חזיון אור-קולי תלת-מימדי עם משקפי פלא, תצוגת קבע עם דגמים, העתקי ממצאים ארכיאולוגיים, תכשיטים ותמונות המספרים את סיפור חיי היום יום בתקופה. במקום הדרכה פעילה של צוות מקצועי, עם אפשרויות לפעילויות מיוחדות כמו כתבי חידה ומשחקים. החזיון מוקרן בעברית, באנגלית, בצרפתית וברוסית.
כתובת: בוני החומה 1 

העיר העתיקה
 
עד לאמצע המאה ה-19, היתה ירושלים עיר מוקפת חומה. מחוץ לחומה היו רק גבעות, סלעים ומעט עצים. שטח זה מכונה ``העיר העתיקה`` של ירושלים. עיר רווית היסטוריה זו, כבר קיימת יותר מ-4000 שנים, כאשר גבולה וחומותיה משתנים מתקופה לתקופה. החומה הנוכחית הוקמה בין השנים 1542-1535 על ידי הסולטאן העותומני המכונה סולימאן ``המפואר``.

החומה משוננת מלמעלה ולה עיטורים וחרכי ירי של חץ וקשת לכל אורכה. לומה שמונה שערים: שער יפו, שער ציון, שער האשפות, שער הרחמים, שער האריות, שער הפרחים, שער שכם, והשער החדש.
בעיר העתיקה ארבעה רבעים: הארמני, היהודי, המוסלמי והנוצרי, המכונים על שם רוב התושבים השוכנים בכל אזור. הרבעים אינם שווים בגודלם.
דוד המלך הוא שהניע למעשה את תהליך הפיכתה של ``יבוס``, שמה הקודם של ירושלים, לעיר חשובה ומרכזית בדברי ימי עם ישראל. בתקופת שלמה המלך, העיר התרחבה וחשיבותה גדלה עם ייסודו של בית המקדש הראשון בה. השגשוג, הצמיחה והחשיבות הדתית קרצו לרבים, ואלו ניסו את כוחם בכיבוש ירושלים. דור הולך ודור בא ובמשך אלפי שנים כבשו, שלטו, ואיבדו את העיר עמים רבים, ביניהם: המצרים, האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים שלטונות נוצריים ומוסלמים, ואפילו ממלכות אירופה של ימי הביניים.


מיד לאחר הכרזת האומות המאוחדות על הקמת המדינה היהודית, החלה מלחמת השחרור כאשר אחת ממוקדיה המרכזיים הייתה העיר ירושלים. המלחמה בעיר העתיקה נסתיימה ב- 29.5.1948 לאחר שנאלצו התושבים להיכנע לכובש הירדני. וכך במשך 19 שנה, הייתה בירת ישראל מחולקת לשניים כאשר שורשיו של העם היו מעבר לגדר. רק לאחר מלחמת ששת הימים 1967 אוחדה העיר והחלו השיפוצים, במקביל למחקר ארכיאולוגי רחב.


בצפיפות הגדולה של עיר העתיקה אין מקום לשדרות רחבות ידיים או אפילו לרחובות שיאפשרו מעבר נוח לכל כלי התחבורה החדשים. בסמטאות העיר עוברים הולכי רגל , חמורים ומריצות משא. הבתים צנועים ונמוכים, לעיתים כאילו מתחפרים באדמה. יוצאים מכלל זה הם המקומות הקדושים לכל הדתות המאופיינים בגודלם ובפארם. כמו כן, ברובע היהודי נוצרו רחובות רחבים קצת יותר משאר הרבעים ואתרי ארכיאולוגיה שונים, וזאת כתוצאה משיפוץ ותיקון ההרס שנוצר בעקבות הכיבוש הירדני.

הקרדו
 
הרחוב הראשי של ירושלים רומית ביזנטית. כיום, רחוב של חנויות. ירושלים הרומית והביזנטית נבנתה במתכונת המקובלת בערים הרומיות, כאשר הרחוב המרכזי, העובר מצפון לדרום, נקרא `הקרדו`. חלקו הפתוח של הקרדו, המצוי בלב הרובע היהודי, הינו אחד הקטעים היפים והשמורים של הרחוב העתיק. ניתן להבחין כאן במדרכה, בתעלת ניקוז, המצויה מתחת לרחוב וכן בשרידי חנויות, שניצבו בצד הרחוב, ואשר באחת מהן שוחזר הקירוי המקושת.
בהמשך הקרדו, ניתן להיכנס לרחבה קטנה, דמויית תיאטרון, ובה מפת פסיפס תלויה על הקיר. זהו הקטע המתאר את ירושלים במפת מידבא, מפה עתיקה המתארת את ארץ ישראל ובמרכזה תיאור העיר ירושלים.

 
הר הבית
 
המקום בו שכנו שני בתי המקדש היהודיים. כיום במתחם למעלה מ- 100 מבנים מתקופות שונות כאשר המפורסמים שבהם: כיפת הסלע ומסגד אלאקצא. המסורת היהודית מזהה את המקום עם הר המוריה. פסגת ההר מכונה ``אבן השתייה`` שממנה הושתת העולם. המדרשים מייחסים למקום זה אירועים מעצבים נוספים בתולדות עם ישראל, ביניהם עקדת יצחק.
מסיפורי התנ``ך עולה, כי דוד המלך רכש את המקום מיד ארונה היבוסי מיד לאחר כיבושו את העיר ``יבוס``, היא ירושלים בשנת 1000 לפנה``ס (לערך). לאחר איחוד העם וקידוש העיר על ידי העלאת ארון הברית, הקים שלמה המלך על ההר הזה את בית המקדש הראשון.
בית מפואר זה עמד על תילו כ-400 שנה, עד שנחרב על ידי הבבלים, בהנהגתו של נבוכדנצר, אשר הגלה את היהודים למשך 70 שנה.


לאחר שהיהודים חזרו לארצם, ולאחר פתירת בעיות פוליטיות, הם הצליחו לבנות מחדש את בית המקדש באותו מקום, כאשר עם השנים הבית שופץ ואף הורחב.
לאחר שחרור הר הבית מיד היוונים, הרחיבו החשמונאים את הבית לגודל של ת``ק על ת``ק אמה (250 מ``ר לערך). אך ההרחבה הנראית לעינינו היום, היא ממפעליו העצומים של ה``בנאי הגדול``, המלך הורדוס.
על מנת להרחיב את רחבת הר הבית, הרחיב הורדוס ובנה ארבעה קירות תמך עצומים (המכונים כתלים), ביניהם מילא את החלל בקשתות ובעפר ועליהם ריצף את הרחבה. סה``כ שטח רחבת הר הבית הינו כ- 140 דונם, כאשר הגדול מבין קירות התמיכה הוא הכותל המערבי, שאורכן 488 מטר.
בזמנו של הורדוס מנה המתחם שלושה מבנים עצומים, כאשר החשוב מהם הוא המקדש עצמו שהתנשא לגובה של כ-50 מטר, הסטיו המלכותי – מתחם שהוצב על גבי 162 עמודים ענקיים ומצודת האנטוניה.


המבנים כולם, יחד עם החלקים העליונים של הכתלים התומכים, נהרסו בט` באב, בקיץ של שנת 70 לסה``נ, על ידי הרומאים בפיקודו של טיטוס.
כך נשאר הבית שומם, עד לכיבוש המוסלמי בשנת 638 על ידי הח`ליף עֹמר אבן אלחט`אב, אשר החל בניקוי ושיפוץ הרחבה ובניית מבנים כאשר הגדולים מביניהם הם כיפת הסלע ומסגד אלאקצא. למעשה, כולל המתחם היום יותר מ-100 מבנים מתקופות שונות, חלקם מבני תפילה, חלקם מבני לימוד, חלקם מיועדים לטקסים דתיים וחלקם רק לקישוט. המתחם מכונה בערבית אלחַרַם א-שַרִיף (``האתר הקדוש והאציל``).


הכניסה למתחם מתאפשרת על ידי השערים הרבים המפוזרים לאורך החומות: בכותל הצפוני: שער השבטים, שער המחילה, השער האפל, בכותל מערבי: שער אלעַ`וַאנְמֶה, שער המשגיח, שער הברזל, שער מוכרי הכותנה, שער מרחץ הטהרות, שער השלשלת, שער המערביים, שהוא היחיד הפתוח למבקרים שאינם מוסלמים.
שרידי שערים נוספים שאינם פתוחים: שער הרחמים בכותל המזרחי, השער היחיד, הכפול והמשולש בכותל הדרומי, וחלקו של שער ברקלי חשוף במערבי.

הר הזיתים

 
בין ההר וחומת הר הבית מפריד נחל קידרון. במדרונותיו ממוקם בית הקברות היהודי. העיניים של העומדים על הר הזיתים נמשכות אל הר הבית שבפינת העיר העתיקה, בצד הקרוב לתצפית, שם בולטות כיפת הסלע המוזהבת וכיפת אל אקצא . בין גגות העיר מבצבצות שתי כיפות בלב הרובע הנוצרי, הן כיפות של כנסיית הקבר. משמאל לחומות העיר נמצאת העיר דוד, גרעינה הקודם של ירושלים. במרכז הקטע המזרחי של החומה נראה שער הרחמים החסום, שעל פי האמונה ייפתחו שעריו עם בוא המשיח. ממערב לעיר העתיקה מעבר לחומות נראות רוב השכונות של העיר החדשה.
 
הר הרצל
 
בית קברות ממלכתי החשוב במדינת ישראל ובו שני חלקים מרכזיים: בית הקברות לגדולי האומה ובית העלמין הצבאי. בין האישים קבורים בו : בנימין זאב הרצל, זאב ז`בוטינסקי, נשיאים, ראשי ממשלות ויו``רים של הכנסת.

בקיץ תש``ט 1949 הובאו ונטמנו בפסגת ההר עצמותיו של חוזה המדינה היהודית, בנימין זאב הרצל. באותה עת נקבע כי במורדות ההר ייכון בית הקברות הצבאי של בירת ישראל.
מיקומו הטופוגרפי והסמלי של ההר בפאתיה המערביים של ירושלים הוביל להקמת אתרי זיכרון ייחודיים במקום זה, אם באנדרטאות לציון הגבורה היהודית במאבק בגרמניה הנאצית, אם ביד זיכרון לנספים במפעל ההעפלה, אם בחלקות מיוחדות כזו של חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע או של צנחני היישוב שנשלחו לאירופה הכבושה להצלת בני עמם מיד הנאצים ואם באנדרטה הממלכתית לחללי הטרור ופעולות האיבה.


חלקת גדולי האומה, מקום מנוחתם של נשיאים, ראשי ממשלה ויושבי ראש כנסת ישראל, נחנכה בשנת תשי``ב 1952.
מדי שנה בכ` תמוז, יום השנה למותו של הרצל, מתקיים ליד קברו טקס אזכרה ממלכתי ומדי שנה בשנה נפתחות כאן חגיגות יום העצמאות למדינה.


השילוב הייחודי המתקיים בהר הרצל בין מקום מנוחתם של מנהיגי האומה, מנהיגי התנועה הציונית וחלקות הנופלים בנערכות ישראל, מבטא בדרך נוגעת ומרגשת את המשכיות מפעל התקומה ואת החזון הציוני בהגשמתו.
סמוך לכניסה העליונה - הכניסה הנכנסת לחלקת גדולי האומה – ממוקם מרכז הרצל.

הר ציון

 
אתר המקודש לשלוש הדתות הגדולות בירושלים.
בין העיר העתיקה לגיא בן הינום ממוקם הר ציון הנהנה ממראות נפלאים של ירושלים ועליו כמה מהאתרים החשובים בעיר.
כאמור, הר ציון הוא אתר המקודש לשלוש הדתות הגדולות בירושלים. במסורת היהודית והמוסלמית קודש ההר כמקום קבורתו של המלך דוד, ובמסורת הנוצרית, כמקום בו נערכה הסעודה האחרונה, ובו התרחשו אירועים נוספים המוזכרים בברית החדשה.


לאולם הקבר עצמו ניתן להיכנס דרך החצר הפנימית, שבעבר הייתה חלק מן הקלויסטר (החצר המרכזית) של המנזר הצלבני, שעמד במקום, ולמן המאה ה- 16 שימשה כח`אן לעוברי דרכים.
האם אכן זהו מקום קבורתו של המלך דוד? שאלה זו תישאר סתומה לנצח, ככל הנראה. התנ``ך מעיד, כי רוב מלכי שושלת בית דוד נקברו בעיר דוד, המצויה מדרום להר הבית. עם זאת, נוצרו אגדות רבות, המקשרות מקום זה לקברי בית דוד.

כתובת: חטיבת עציוני

 
הרובע היהודי
 
היה מיושב ביהודים כבר במאה ה-8 לפני הספירה. החומה הראשונה של הרובע הוקמה בשנת 701 על ידי חזקיהו מלך יהודה, שביצר את העיר לקראת פלישה אשורית צפויה. בתקופת הורדוס חיו ברובע עשירי ירושלים. הוא נחרב כליל בשנת 70 עם חורבן הבית. כאשר יורדים למפלס התחתון מתחיל הקארדו שהוא היה רחובה הראשי של ירושלים בימי השלטון הרומי והביזאנטי, הוא חצה את העיר העתיקה כולה מצפון לדרום, משער שכם לשער ציון. באותם זמנים שימש הקארדו מעין מרכז מסחרי מפואר. בתקופות מאוחרות יותר חשיבותו פחתה, מפלס הרחוב הוגבה והמפלס התחתון נחסם לגישה. רק לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים, במסגרת עבודות השיקום הנרחבות ברובע היהודי, נחשף התוואי המקורי והאתר נפתח למבקרים.

בסוף הקארדו יש יציאה לרחוב היהודים, ומשם ניתן לרדת אל הכותל, בקצה רחוב תפארת ישראל, המקביל, נמצאת הכניסה לאתר הבית השרוף, שהיה ביתה של משפחה יהודית עשירה בימי הבית השני, ואשר חרב בשרפה הגדולה שכילתה את בית המקדש בשנת 70 לפני הספירה.

 

הרובע הנוצרי
 
הרובע משופע במוסדות ואתרים נוצריים ובו נמצאים מרכזי הכנסיות השונות הפועלות בישראל, שבחרו להתקבץ סביב כנסיית הקבר - אחד המקומות הקדושים ביותר לנוצרים. כמו למשל כנסיית יוחנן המטביל, מנזר סנט אברהם וכנסיית אלכסנדר נייבסקי. 
 

 
השער החדש
 
השער נפרץ בחומת העיר העתיקה, בקצה הצפון מערבי, בשנת 1889 על ידי הסולטאן התורכי עבד אל חמיד השני, ומכאן שמו הערבי - באב אל-סולטאן וגם באב עבד אל-חמיד. הפריצה נעשתה על-פי בקשת מעצמות אירופה, בעיקר צרפת. המטרה הייתה לאפשר מעבר נוח בין המוסדות הקתולים בתוך החומה (הפטריארכיה הלטינית והמנזר הפרנציסקני) למוסדות שמחוץ לחומה (נוטרדאם ובית החולים הצרפתי). השער החדש שונה מהשערים האחרים בעיר העתיקה. מבנהו פשוט ונעדר עיטורים והמעבר בו הוא ישיר, ללא הזוויות האופייניות לשערים בעיר מבוצרת.

בשנת 1948, במלחמת השחרור עשה ארגון האצ``ל ניסיון לחדור לעיר העתיקה דרך השער החדש. הניסיון נכשל. גם הירדנים ניסו לפרוץ דרכו לעיר היהודית ונכשלו. בשנים 1967-1948 היה השער אטום בקיר בטון. גבול שביתת הנשק שחצה את העיר עבר בסמוך לשער. בשנת 1967 הוסר קיר הבטון.

כתובת: הצנחנים
 

וויה דולורזה
 
המסלול, שעל פי המסורת הנוצרית, עבר ישו כשהוא נושא על כתפיו את הצלב, לאורך הסימטאות של הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי. הדרך מתמשכת בעליה מתונה מבית הספר עומריה ברחוב שער האריות ועד לכנסיית הקבר. המסלול מתחלק ל-14 תחנות: התחנה הראשונה: במעלה רחוב שער האריות, אשר משמאל מתנשאת חומת הר הבית אשר הגנה עליו, תחנה שניה כנסיית ההלקאה וההרשעה, תחנה שלישית: ברחוב הגיא, רביעית: כנסיית מריה של הייסורים (שם פגש ישו את אימו)
חמישית: על יד כנסיה פרנציקסטית קטנה, שישית: בכנסיית סנטה ורוניקה, שביעית: מימין לתחנה השישית, השמינית: במעלה רחוב החנקה,(שם דיבר ישו אל בנות ירושלים) התשיעית: במקום שבו נפל ישו בשלישית, וחמש התחנות האחרונות באות זו אחר זה עד לצליבתו של ישו.

כתובת: שער האריות.
 
זכרון משה
 
שכונה אחת מני רבות, שנקראו על שמו של הנדבן הידוע משה מונטיפיורי. היא נבנתה בשנת 1906 ובראשיתה גרה בה העילית האינטלקטואלית של ירושלים. עם הזמן- שינתה השכונה פניה, וכיום היא שכונה חרדית לכל דבר.
כתובת: פרי חדש
 
חוצות היוצר
 
מרכז אמנות בו אמנים ישראלים ומכל העולם.
כתובת: חטיבת ירושלים 14

חצר בית הכנסת החורבה

 
בשנת 1700 עלתה לירושלים קבוצה גדולה של יהודים אשכנזים, בהנהגתו של רבי יהודה החסיד. משמת מנהיגם ימים ספורים לאחר עלייתם ארצה, נאלצו העולים ללוות כספים מערביי המקום, על מנת לבנות בית כנסת וחצר למגורים. משלא פרעו את חובותיהם עד שנת 1721, התנפלו הנושים על החצר, והאשכנזים הירושלמיים נאלצו לברוח ברובם מן העיר. מאז כונתה החצר `חורבת רבי יהודה חסיד`.
בראשית המאה התשע עשרה עלו קבוצות נוספות של אשכנזים לירושלים, ובשנת 1837 קיבלו רשות לבנות בית כנסת חדש בשולי החצר. זהו בית הכנסת `מנחם ציון`, הניצב בסמוך. בשנת 1856 ניתן למשה מונטיפיורי הרשיון לבנות מבנה גדול וגבוה עד מאד (24 מטר). על גגו של בית הכנסת הוצבה כיפה מרשימה. אודות גודלה נוכל ללמוד מן הקשת המשוחזרת, דמויית הקשת שנשאה על גבה את הכיפה.
בשנת תרפ``ה התארח בבית הכנסת הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, ואף התכבד בקריאת ההפטרה.

יום לפני נפילת הרובע היהודי, ב- 27 במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, והוא נותר בחורבנו עד היום. ואולם, על מנת להמחיש את גודלו של המבנה, הוצבה לאחר מלחמת ששת הימים הקשת המשוחזרת, שהפכה זה מכבר לאחד מסמליו של הרובע היהודי.
כתובת: היהודים 89
 
תחנת הרוח ימין משה
 
טחנת הרוח בימין משה נבנתה ע``י משה מונטיפיורי, כדי לספק פרנסה לתושבים. במקום תצוגה מחפצי ממשפחת מונטיפיורי, מודל מוקטן של השכונה, בעת הקמתה, והכרכרה של משה מונטיפיורי.
כתובת: ימין משה

טיילת האז-טיילת גולדמן-טיילת גבריאל שרובר-ארמון הנציב -
 
תצפית מרהיבה על העיר העתיקה והחדשה. באיזור ארמון הנציב קיימת טיילת האז, שנבנתה לאורך הדרך המובילה לארמון הנציב, על המפנה הצפוני של העיר העתיקה ומאופיינת בנוף מרהיב וייחודי. בהמשך הוקמה במקום טיילת שרובר המאופיינת במדשאות נרחבות ואלמנטים של אבן ועץ.
בשנת 2001 הוקמה במקום טיילת גולדמן הקרובה לארמון הנציב וממוקמת סמוך למבנה האו``ם.

הטיילת תוכננה ע``י האדריכל ברוס לוין ומשלבת את הנוף הטבעי והצמחייה הקיימת במקום על ידי אלמנטים של אבן ובמרכזה תצפית מרהיבה. הטיילת מכילה איזור פיקניק פעיל וכן את ``גן הסלעים`` אשר במרכזו מערה שנתגלתה תוך כדי הקמת הטיילת. צמחיית הטיילת ממשיכה את רעיון שבעת המינים שהחל בטיילת מייזר והאז ומכילה נטיעות של זית וגפן.
כתובת: ינובסקי דניאל
 
טיילת החומות בעיר העתיקה
 
הליכה על טיילת החומות מאפשרת הכרת ירושלים ממרומי חומות העיר העתיקה, מבט לעבר תמונות העיר הישנה מול החדשה: נופים מרתקים מן העבר הרחוק, שכונות ירושלמיות ואתרים מרכזיים בבירה.
מלאכת בניית חומה המקיפה את העיר העתיקה נמשכה משנת 1535/6 ועד שנת 1541. יוזם החומה היה הסולטאן התורכי סולימאן המפואר, בנו של כובש העיר, והבניה נעשתה בפיקוחו של אדריכלו הראשי, סינאן פחה. אורכה של החומה הוא כ- 3.8 קילומטרים, ולאורכה פזורים מגדלים, אשנבי ירי, ועיטורים שונים.


מסלולי הסיור: מסלול הסיור עובר לאורך רובה של החומה (למעט אזור הר הבית), והוא מחולק לשניים: האחד, משער יפו דרך השער החדש ושער הפרחים עד לשער האריות, והשני, משער יפו ועד לשער ציון (עם אפשרות להגיע עד לשער אשפות).
 
  
טיילת מייזר

 
ממוקמת לאורך רח` רופין ומחברת את האוניברסיטה העברית עם מוזיאון ישראל. דוגמא מצויינת לפתרון תכנוני של שטח בעל אופי מאורך, אשר מרכזו הוא שביל המיועד להולכי רגל וממנו גישה נוחה למוזיאון המדע הממוקם בקרבתו. שטח הצעידה מופרד לחלוטין מן הכביש על ידי נטיעה צפופה של עצי ברוש.
הגנים של הטיילת מאופיינים במינים נרחבים של עצי חורש, שיחים רב שנתיים וצמחי כיסוי המפוזרים אקראית באזור, המספקים תוספת כתמי צבע, רצף ירוק, אזורי משחק ומנוחה, וכן מספר פסלים המוצבים במקום.

כתובת: רופין
 
טלבייה/קוממיות
 
ממוקמת דרומית לרחביה. זוהי שכונה יפהפייה נוספת. בהיותה עד 1948 מקום מגוריהם של ערבים עתירי ממון, מציגה השכונה עד היום בתים מפוארים בסגנון מזרחי. ברחוב הנשיא, שבשכונה, מצוי מעונם הרשמי של נשיאי ישראל. בקרבת מקום, ברחוב מרכוס 20 נמצא תיאטרון ירושלים לאמנויות הבמה.
כתובת: זבוטינסק זאב

 
יד ושם
 
אתר הנצחה לזכרם של שישה מליון היהודים, שנרצחו על ידי הנאצים במלחמת העולם השניה. יד ושם הוא מתחם המרכז מוזיאונים, אתרי הנצחה ומרכזי מחקר, תיעוד וחינוך שכולם עוסקים במוראות השואה ובהנצחת קורבנותיה.
בין האתרים במקום יש את המכלול המוזיאוני ובתוכו: שדרת חסידי אומות העולם, ``אוהל יזכור``: הוא שם המבנה המרובע דמוי אוהל ובו מתייחדים מבקרים עם זכר קרבנות השואה. על רצפתו חרוטים שמותיהם של עשרים ושניים מחנות ריכוז והשמדה, גאיות הריגה ומחנות-מעבר הידועים לשמצה, מבין מאות אתרי השמדה שהוקמו ברחבי אירופה. במרכז אהל יזכור בוערת אש התמיד, ובקרבתה מוצב לוח האבן, תחתיו טמון אפר קרבנות אשר הובא ממחנות המוות.
ב-50 השנים האחרונות יד ושם הוא חוד החנית בתחום החינוך והוראת השואה, ההנצחה והמחקר.
בשנת 2000 נפתח בית הספר המרכזי להוראת השואה, בית הספר הגדול מסוגו בעולם, בו לומדים מדי שנה כ-100 אלף מחנכים, תלמידים וחיילים. ביד ושם קיים מאגר המידע הגדול בעולם בנושא השואה, עם יותר מ-65 מיליון דפי תיעוד וכ-90 אלף ספרים. המכון הבינלאומי לחקר השואה מוביל את חקר השואה ברחבי העולם, עוסק בתכנון פרויקטים מחקריים ובביצועם ובארגון ימי עיון וכינוסים בין-לאומיים.
כל אלו הפכו את יד ושם ליעד השני הכי מתוייר בישראל (שני רק לכותל המערבי). בסוף העשור הקודם ביקרו ביד ושם 2,075,93 מבקרים בשנה.
בין האתרים הידועים ביד ושם: המוזיאון לתולדות השואה, שדרת חסידי אומות העולם, בקעת הקהילות, כיכר גטו ורשה, ``אנדרטת הקרון``, ``אוהל יזכור `` ו``יד לילד``.

 
יד בן צבי
 
המוסד המוביל בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל ושל קהילות ישראל במזרח. פועלת על-פי חוק מיוחד של הכנסת משנת 1969, ונושאת את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל.
בבית הנשיא בן-צבי, בשכונת רחביה בירושלים, נמצאים מכוני המחקר, ספרייה והוצאת ספרים, המוציאה לאור עשרות ספרים בשנה ואת כתבי-העת ``קתדרה``, ``פעמים`` ו``עת-מול``. לצדם פועלים המרכז ללימודי ארץ-ישראל, ומרכז רחל ינאית בן-צבי.

כתובת: אברבנאל 12

 
יער ירושלים
 
יער יפה עם מתקנים לפיקניקים ומרכז נופש פעיל. היער הוא ה``ריאה`` הירוקה של העיר, תחילתו בשיפולי גבעת שאול המשכו מתחת לשכונת הר נוף והישוב בית זית ובדרום הר הרצל, ביער מאות אלפי עצים אשר נטעו ע``י קק``ל בסיוע ארגונים שונים. ביער נמצאים חניונים ומתקני נופש להנאת המטיילים.
 
כיכר ספרא
 
בניין עיריית ירושלים הישן היה אחד מארבעה מבני ציבור שבנה הממשל הבריטי בירושלים. מאז בנייתו בשנת 1930 ועד ימינו גדלה העיר פי עשרה, ומשרדי העירייה שהתרבו וגדלו בהתאם, התפרשו לעבר מבנים סמוכים ומבנים נוספים ברחבי העיר. בין המבנים הללו נמצאים גם הבתים שמעברו השני של הרחוב, שנבנו על-ידי הארמנים בסוף המאה שעברה, והושכרו לעירייה.

הצורך בבניית בית עירייה, אשר ירכז את כל המשרדים ויקל על האזרח לקבל שירותים במקום אחד, דחף להקמת בית העירייה החדש, שנחנך בשנת 1993. משרדים רבים שוכנים עדיין בבניינים בעלי הערך ההיסטורי הסמוכים למרכז החדש, ששומרו ושופצו, ובכך חסכו מתכנני הפרוייקט כסף רב ואף תרמו לשימור עברה של העיר. מימין עומד פסל סביבתי המעוצב כמתן שאיבת מים קדום הקרוי ``בורג ארכימדס`` תנועת הבורג מסתובב בתעלה הצרה מעלה את המים ומזרימה אותם לתוך אמת-מים אופקית.


נעלה במדרגות ונחצה את שורת הדקלים. נטיעתם של דקלים אלו השולטים על הכניסה למתחם, עוררה בשעתה התנגדות, בטענה שהם לא מתאימים לאופיה של ירושלים. מלפנים נפתחת כיכר אבן רחבה, שבקצה במת אבן המקורה בשבכת ברזל. משמאל ניצב בית העירייה בעל כיפת נחושת, המתנוססת מעל קומתו העליונה, שבה שוכן אולם מועצת העיר. מהבמה מתגלה מבט מרהיב אל שכונותיה הצפון-מזרחיות של העיר ואל עבר הר הצופים.

הכיכר, הקרויה על שם משפחת ספרא היהודית-ברזילאית (מוצאה מחלב שבסוריה), מן התורמים הגדולים לפרוייקט, משרתת את תושבי העיר לכנסים ואירועים שונים.

כתובת: יפו 19 
  
כיכר צרפת

 
נקראה פעם כיכר פריס. הכיכר הנמצאת על קו פרשת המים הארצית נקראה פעם כיכר פאריז. מצפון לה מלון המלכים ומדרום מבנה טרה-סנטה. בסמוך היכל שלמה ומלון פלאזה.
כתובת: רמבן
 
כיפת הסלע
 
אחד המקומות הקדושים ביותר לאיסלאם, השלישי אחרי מכה ומדינה ומהדוגמאות המרשימות ביותר של הארכיטקטורה והאמנות האיסלאמית הקדומה. המסגד נבנה בין 688 ל-691 שופץ ונבנה מחדש משך שנים. הכיפה, המצופה היום לוחות אלומיניום מוזהבים, היתה מצופה במקורה בזהב אמיתי.
 
כנסיית הביקור
 
על פי המסורת הנוצרית - כאן נפגשה מרים (אמו של יהושוע) עם דודתה, כאשר הגיעה מנצרת לבקר אותה בעין כרם. בחצר הכנסייה לוחות קרמיקה עליהם מונצחת תפילת ה``מגניפיקנט`` ב-47 שפות שונות.
במקום חצר, בית קברות לנזירים וכנסייה מיוחדת ובה ציורי קיר שנעשו בשנות החמישים ע``י האמן האיטלקי וגאריני, אשר נעזר באמן הישראלי מרדכי ארדון, עד שגילו זאת שלטונות הותיקן והפסיקו את שיתוף הפעולה.

כנסיית הדורמציון
 
כנסייה ומנזר. המתחם בנוי במקום שבו, לפי האמונה הנוצרית, נרדמה מרים, אם ישו (DORMIR בלטינית - לישון). לפיכך שמה המלא של הכנסייה הוא DORMITION SANCTA MARIA - ``שנתה של מריה הקדושה``.
המתחם ניתן על-ידי הסולטן התורכי במתנה לקיסר וילהלם השני בעת ביקורו בארץ בשנת 1898.
הכנסייה היא מבנה עגול. במרכז - המזבח. מסביב - שש קפלות.
הבניין נבנה בשנים 1900 עד 1910 על-ידי הגרמנים הקתולים. האדריכל: היינריך רנרד (renard). הסגנון הגרמני בולט במבנה גג הכנסייה: קונוס מצופה נחושת וארבעה מגדלונים בסגנון ניאו-רומנסקי.
בכנסיה פסיפס גדול המתאר את גלגל המזלות, סמלי קדושים נוצרים ודמויות נביאים.

כתובת: מעלות ציון 22
 
כנסיית המשיח
 
הכנסייה הפרוטסטנטית מסמלת את ראשית חדירתה של הכנסייה הפרוטסטנטית לאימפריה העות`מנית בכלל ולארץ ישראל בפרט.
כתובת: כיכר עומר
 
 
כנסיית הקבר
 
בכנסיית הקבר מצויות חמש התחנות האחרונות של ה``ויה דולורוזה``- דרך היסורים שעבר ישו, עם הצלב על גבו בדרכו לגולגותא - מקום צליבתו, מותו ותחייתו. עבור חלק ניכר מהעולם הנוצרי, המאמין כי כאן, מצויה גולגותא, זהו המקום הקדוש ביותר בירושלים.
כתובת: סנט הלנה

כנסיית השילוש הקדוש

 
כנסייה זו נבנית בתוך מתחם ``מגרש הרוסים`` שבנייתו החלה בשנת 1860 ומשכה כ- 12 שנים. הכנסיה מיוחדת בכיפות הנחושת ובצלבים ומוזהבים אשר לה (אשר שופצו ב1994). סגנון הבנייה תואם את הרנסנס האיטלקי שהיה אופנתי בכנסיות הרוסיות החל מהמאה ה-15. יש דמיון בין כנסיה זו וכנסיית העליה, שנבנתה בקרמלין אשר במוסקבה.
 
כנסיית יוחנן המטביל
 
הכנסייה, שהיא האתר הנוצרי החשוב ביותר בשכונה, ניצבת במקום שבו על-פי מסורת נוצרית מאוחרת יחסית נולד יוחנן המטביל, שבישר את בואו של ישו.
הכנסייה הוקמה במקום בו על פי המסורת הנוצרית היה בית הקיץ של הוריו של יוחנן המטביל, זכריה ואלישבע ובו גם התארחה מרים, קרובתם מנצרת ואמו של ישו.
על שרידי הכנסייה, אשר נרכשה ע``י המנזר הפרנציסקני, במאה ה-17, הוקמה כנסייה מודרנית אשר תוכננה ע``י האדריכל ברלוצי (האדריכל הנודע של המנזר הפרנציסקני).
בחצר הכנסייה קבועים 21 לוחות קרמיקה, שעליהם כתובה ב-21 שפות תפילת ה`בנדיקטוס` - תפילתו של זכריה, אביו של יוחנן, לאחר הולדת בנו.
במפלס התת-קרקעי התגלה פסלה של האלה ונוס מהתקופה הרומית, דבר המעיד, אולי, על התקדשותה של עין-כרם כבר באמונה האלילית. כמו כן התגלו פסיפס וכלים המעידים על קיומה של הכנסייה בתקופה הביזנטית.
על-פי המסורת הנוצרית- כאן עמד בית הקיץ שלהם, שבו התארחה מרים אם ישו, קרובת משפחתם מנצרת.
בתקופה הצלבנית הוקמה פה כנסיה מפוארת, אך זו חרבה מיד לאחר נטישת הצלבנים.
הכנסייה בנויה בצורת בזיליקה - אולם תווך ואולם משני בכל צד. האפסיס האמצעי של הכנסייה מוקדש להורי יוחנן, זכריה ואלישבע, ולקרובת משפחתם, מרים, אם ישו. באפסיס הימני- ניצב מזבח המקודש לאלישבע, ובאפסיס השמאלי יש ירידה לתוך המערה, שבה על-פי המסורת נולד יוחנן.

כנסיית כל העמים-גת שמנים

 
כנסיה קתולית. נבנתה בשנים 1919 עד 1924. מתכנן הכנסייה הוא האדריכל האיטלקי הפרנציסקני antonio beluzzi.. למקום זה ירד ישו אחרי הסעודה האחרונה. הוא חצה את נחל הקידרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו (יוחנן יח). כאן ערך ישו שלוש תפילות ביודעו את הגורל המצפה לו. כאן גם נתפס ישו והובא בפני הכהן הגדול ואחר כך הוסגר אל פונטיוס פילטוס (מתי כו). הביקור בכנסיה הוא אחד משיאי החווייה הדתית של המאמין הנוצרי.
במקום הייתה כנסיה ביזנטית ושרידי פסיפס שלה נחשפו בעת חפירת יסודות הכנסייה החדשה.
בתקופה הצלבנית נוסדה במקום כנסייה ובחפירות נמצאו מטבעות עם דיוקן בלדווין מלך ירושלים הצלבני.
12 הכיפות של הכנסייה מייצגות את 12 השליחים.
ליד הקיר המזרחי סלע שעליו, על-פי המסורת, ישב ישו בעת שהתבודד לתפילותיו.
עיטורי הכיפות מייצגים את סמלי ארצות וקהילות קתוליות שתרמו לבניין הכנסייה (``כל העמים``).
חזית הכנסייה פונה אל נחל קידרון. על ארבע האומנות פסלי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, מחברי בשורות הברית החדשה. בגמלון פסיפס על רקע זהב ובו שני איילים המסמלים את המאמינים על פי הפסוק ``כאיל תערג על אפיקי מים כן תערג נפשי אליך אלהים`` (תהלים מב ב).

כתובת: דרך יריחו 
 
מאה שערים

 
מי שתהה אי פעם כיצד נראתה העיירה היהודית במזרח אירופה של המאה ה-19, יקבל מושג מדוייק עם הביקור במאה שערים. השכונה הוקמה ב-1874 והייתה השכונה החמישית מחוץ לחומות. במקורה היתה שכונה מתקדמת ומודרנית לזמנה. משך השנים התגבר תהליך ההקצנה הדתית, וכיום יש להיכנס למאה שערים בלבוש צנוע ולשמור על קדושת השבת. רחוב מאה שערים הוא חוט השדרה של השכונה כולה. הוא מתחיל ברחוב שבטי ישראל, ליד הבניין האיטלקי בו שוכן משרד החינוך והתרבות. הנכנס אל הרחוב ימצא עצמו באווירה מיוחדת של השכונה, אווירת החיים החרדים של קהילה יהודית בעיירות אירופה המזרחית של ראשית המאה ה-20. רוב הבתים הגדולים שייכים למוסדות דת וחינוך של העדות החרדיות.
 
מנהרות הכותל
 
מאז שחרורה של ירושלים לפני יותר מ- 37 שנה התבצעו חפירות באיזור הכותל המערבי. בחפירות אלו נחשף הכותל במלוא הדרו ומלוא אורכו. 488 מטרים של אבני הכותל העומדות על סלע האם - עליו נבנו יסודות המקדש. נחשפו אבנים אשר משקלה של אחת מהן – 570 טון. נחשף קטע רחוב מימי הבית השני, נחשפה תעלת מים מימי החשמונאים, חדרים, אולמות ומעברים תת קרקעיים. למבקרים מוצג דגם ממוחשב של בית המקדש השני.
הביקור באתר הינו חוויה בלתי נשכחת המפגישה את המבקרים עם עברו המפואר של עם ישראל והקשר החם לירושלים.
אתר מנהרות הכותל מופעל ומתוחזק על-ידי הקרן למורשת הכותל המערבי.
באתר מתקיימים סיורים במנהרות העתיקות שבאזור הכותל המערבי. סיורים מיוחדים לעיוורים, כבדי ראיה, חרשים ונכים. כמו כן, ניתן לקיים טקסי בר מצווה במקום.
 
מסגד אל אקצא

 
המסגד הקדום ביותר בארץ ישראל ואחד החשובים ביותר לאיסלאם. התהפוכות הרבות שעבר המבנה במשך הדורות נותנות את אותותיהן בסגנונו הלא אחיד. על פי המסורת האיסלאמית הוקם המסגד כמבנה עץ בשנת 638 על ידי החליף עומר. הכיפה הכסופה היא מהמאה ה-11 ועיטוריה מהמאה ה-14.

מסד הארמון ההרודיני-מצודת דוד

 
אגפיו הצפוניים של ארמון הורדוס השתרעו כנראה על חלק משטח המצודה הנוכחית. בדרום חרג הארמון משטח זה, והגיע עד לאזור המצוי מול הרובע הארמני בימינו. המתחם כולו היה פלא ארכיטקטוני שעלה ביופיו על בית המקדש השני, כפי שמעיד יוסף בן מתתיהו. על פי תיאוריו נוכל לדמיין את ההמולה החגיגית בעת שמאות מאורחיו של המלך התכנסו בהיכלות המשתה העצומים, שתקרותיהם הצטיינו בקישוטיהן. האולמות רוצפו באבנים נדירות, שיובאו מארצות זרות, וסביב הארמון הוקמו אכסדראות עמודים מעוגלות, ובכל אכסדרה עמודים מטיפוס שונה.
לעת ערב היו אורחי המלך יוצאים לטייל בגני הארמון, שהיו מוארים באור לפידים, ומהלכים בשבילים המתפתלים שבין חורשות העצים. אגמי מים קטנים ובריכות עמוקות היו פזורים בכל מקום, ומזרקות ברונזה, שעוצבו בדמות פסלים, הזרימו מים לתוכם. עשרות חדרי הלינה מלאו שכיות חמדה עשויות מכסף ומזהב, ורוהטו לתפארת בסגנונות שונים.


חורבן העיר בשנת 70 לספירה לא פסח על הארמון, שהועלה באש. בחלוף השנים נשדדו אבניו ושימשו לבניית מבנים אחרים. מעבר למעקה הברזל אפשר לראות קירות בתבנית שתי וערב, שלדעת החופרים שימשו בסיס למשטח שעליו היה בנוי הארמון. הקירות מגיעים במערב עד לחומה החשמונאית, שבה הוסיף הורדוס להשתמש לאחר שחיזק אותה. קירות דלים אלו הם השרידים היחידים להיכלות המפוארים שעמדו במקום זה.


מתחת לקירות הבסיס ההרודיאני מבחינים בסדרת קירות אחרת, שכיוונה שונה ומקביל לכיוון החומה החשמונאית. אלו הם שרידי הבתים של שכונת מגורים שהייתה במקום לפני בניית הארמון. מסתבר, שהורדוס פינה את תושבי השכונה הזאת כדי להקים את ארמונו.

כתובת: כיכר עומר 1
 
מעבר מנדלבאום
 
כאן היה מעבר הגבול ה``הסטורי`` בין ישראל לממלכת ירדן, עד למלחמת ששת הימים ב-1967. כאן עברו, החל משנות השישים, דיפלומאטים, אנשי או``ם ואנשי דת נוצרים. גם תיירים חצו את המעבר, אך רק מירדן לישראל. פעם בשבוע עלתה מכאן השיירה, ששימשה הקשר היחיד למובלעת הישראלית בהר הצופים. המעבר נמצא מצפון למבנה ששימש את ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן.
כתובת: דרך בר לב

מעיין הגיחון ובריכת השילוח

 
בריכת השילוח, מעיין הגיחון ונקבת חזקיהו. בריכה ששימשה כמקור מים חשוב לירושלים בתקופת המקרא. הבריכה ניזונה ממי מעיין הגיחון, שנחשבו בעלי סגולות מרפא ובבית המקדש נהגו להשתמש בהם למטרות פולחניות. המים זורמים לבריכה דרך ניקבה שנחצבה על ידי המלך חזקיהו, השם גיחון ניתן לו מכיוון גיחת המים שנבעו בעבר באופן מחזורי ולא ברציפות.
מעיין הגיחון סיפק מים לשלוש מערכות מים שהיו בשימוש בימי הבית הראשון: פיר וורן, תעלת השילוח ונקבת חיזקיהו.20 המטרים הראשונים של המנהרה המתחילה במעיין הזרימו את מי המעיין פנימה לתחתיתו של פיר וורן, ומכאן שקטע מנהרה זה נחצב בו זמנית עם התקנת פיר וורן. בהמשך לקטע המנהרה נבנה כנראה בימי המלך חזקיה ניקבה באורך 513 מ שתפקידה היה להזרים את המים בדרך תת קרקעית ומוגנת לעבר הגיא המרכזי, שבצידה המערבי של עיר דוד, שם הותקנה בריכה מיוחדת היא בריכת השילוח.
כתובת: דרך השילוח
 
מעלית הזמן
 
אטרקציה רב חושית המאפשרת להכיר את ירושלים לאורך הדורות. הזדמנות לרדת במסע מרתק אל מעמקי האדמה בירושלים, ולפגוש פנים אל פנים בשלמה, צדקיהו, ירמיהו, הורודוס וכל האנשים שחיו ופעלו כאן. מיצג רב חושי המעביר את 3000 שנות ההיסטוריה של ירושלים בצורה חוויתית ומרתקת באמצעים החדשניים בעולם. כל מיצג נמשך 40 דקות. מוצג ב-6 שפות.
כתובת: הלל 37

מערת יאסון
 
מערת קברים, עם שער מרשים דמוי פירמידה, שהתגלתה תוך כדי בניית בית ברחוב אלפסי. האתר, ששימש כאחוזת קבר משפחתית, נבנה בתחילת המאה ה-1 לפני הספירה על ידי יאסון, מעשירי ירושלים, שעסק כנראה במסחר ימי, על פי ציורי הקיר שבמקום.
כתובת: אלפסי 12
 
מערת צידקיהו
 
מערת צדקיהו, שממדיה עצומים (שטחה כ- 9,000 מ`!!!), שימשה כמחצבה קדומה. מסורת מוסלמית מזהה את המערה כמקום שבו בלעה האדמה את קורח ועדתו. אגדה אחרת מספרת כי שלמה המלך חצב מכאן את אבני הגזית לבניית בית המקדש. כאן חצבו את האבן הידועה בשמה הערבי ``מלכה``, אבן בניה משובחת ששימשה לבניית מבני הפאר של ירושלים. נראה כי ראשית החציבה במקום החלה בימי בית ראשון. יוסף בן מתתיהו מכנה אותה ``מערת המלכים``.
כניסה: פיתחה של מערת צדקיהו נמצא בתחתית החומה הצפונית של העיר העתיקה, בין שער שכם לשער הפרחים.

כתובת: סולטן סולמן

מרתף השואה
 
מוזיאון זיכרון קטן לקהילות היהודיות שנספו בשואה וקטעי תעמולה אנטישמית שהתפרסמו אחרי השואה. ישנם חפצים שימושיים שניצלו מהרס ואובדן המוצגים לראווה דרך חלונות זכוכית.
כתובת: מעלה השלום.
 
משכנות ישראל
 
שכונה זו נבנתה בשנת 1875 ביוזמתו של ר` יוסף ריבלין. `ר` יושעה בונה השכונות`, כפי שכונה על ידי אנשי ירושלים, היה דמות ידועה וססגונית בירושלים במחצית השניה של המאה התשע עשרה. בין שאר מפעליו ניתן למנות אף את בניית נחלת שבעה, מאה שערים, אבן ישראל ושכונות רבות נוספות.
במקור תוכננו 140 דירות, שייבנו על חלקת האדמה עליה אנו עומדים. בפועל, לאחר שנבנו 44 הבתים הראשונים, נעצרה הבניה, עקב בעיות מימון.
בשכונה זו התגורר שנים ארוכות הרב אריה לוין, שתמיכתו הרוחנית באסירים היהודיים, אנשי המחתרות, שנכלאו בבתי הכלא המנדטוריים, זיכתה אותו בכינוי `רבם של האסירים`.
על השטח, עליו אמורים היו להיבנות שאר הבתים בשכונה, נבנתה לימים שכונה נוספת, הלא היא שכונת `מזכרת משה`.

כתובת: משכנות.
 
משכנות שאננים-ימין משה
 
השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בנייתה הסתיימה בשנת 1860. יוזם הבנייה הוא סיר משה מונטיפיורי, יהודי אנגלי ממוצא איטלקי, שהרבה לעסוק במפעלים פילנטרופיים. על שמו נקראת השכונה: ``ימין משה``.
היו בשכונה 20 יחידות דיור ושני בתי כנסת. כדי לספק פרנסה לתושבי השכונה בנה מונטיפיורי טחנת רוח בסמוך לשכונה. הטחנה פעלה זמן קצר בלבד. כיום מוצגת בטחנה המרכבה המשוחזרת של מונטיפיורי.
אחרי איחוד העיר שופצו בתי השכונה והיא כיום מרכז אמנות, גלריות ומוסיקה. המבנה הראשון בשכונה הוא ``משכנות שאננים`` מבנה מאורך שגגו דמוי חומה ובו אכסדרה מעמודי מתכת צבועים בכחול. על כותרת בראש המבנה פסוק מספר ישעיהו: ``וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות`` (ישעיהו לב יח). זהו מקור השם. כיום משכנות שאננים הוא בית הארחה המשמש אכסניה לאנשי רוח.

כתובת: ימין משה.

 
נחלת שבעה
 
השכונה השלישית שהוקמה מחוץ לחומות ב-1869, שופצה והפכה לאחד מאזורי הבילוי היפים בעיר. בתי קפה, מסעדות, גלריות, פאבים, חנויות, חצרות יפהפיות. כדאי לבוא גם לסיור בשעות היום וגם לבילוי בלילה. ביציאה לרחוב יפו ממדרחוב בן יהודה פונים ימינה (דרום-מזרח), בשנים האחרונות לאחר מפעל שיקום נרחב ויסודי, היה רחוב סלומון למדרחוב עשיר בחלונות ראווה בתי קפה, ומסעדו. הסמטאות הצרות היוצאות ממנו מזמינות גיחה קצרה לחצרות, שבתהם משלבים באופיים ובתכניהם ישן וחדש, קודש וחול.
כתובת: נחלת שבעה.
 
סינימטק ירושלים-הארכיון הישראלי לסרטים
 
באווירה של הבנה הדדית, סינמטק ירושלים הוא מוסד נדיר, בו ישראלים ופלסטיניים מכל הדתות יכולים להיפגש ולעבוד בצוותא. בניינו הנוכחי של המוסד, שנוסד ע``י ליה ון ליר, ב-1981, בתמיכתו של ג`ורג` אוסטרובסקי וידידים אחרים באמצעות קרן ירושלים.
הסינמטק פתוח שבעה ימים בשבוע. לסינמטק, שני אולמות הקרנה - האולם הגדול, המכיל למעלה מ- 350 מושבים והאולם הקטן המכיל כ- 100 מושבים.
יותר מ-150 אלף אוהבי קולנוע מגיעים לסינמטק מידי שנה וצופים בכ-1,200 סרטים. תוכניות ההקרנה מאפשרות לקהל הצופים להיפגש עם יצירות קולנועיות ייחודיות - סרטים קלאסיים, סרטים משוחזרים, רטרוספקטיבות, להיטים עכשויים, בכורות עולמיות, אירועים המשלבים מוסיקה וקולנוע בשיתוף עם האקדמיה למוסיקה ע``ש רובין ואירועים מיוחדים.

כתובת: דרך חברון 11.
 
עין כרם

 
שכונת שהיא כפר ייחודי בתוך ירושלים. עד לפני מאה שנה הייתה עין-כרם כפר הררי מרוחק מירושלים, אשר הייתה בתוך החומות. ב-1948 ננטש הכפר ע``י תושביו המקוריים. עם השנים התפתחה עין-כרם ועל המנזרים נוספו בתים ותושבים חדשים, אשר שמרו על אופייה המיוחד של השכונה המאופיינת בבתי אבן קטנים, בוסתני פרי ונוף מדהים על הרי ירושלים.
לעין כרם ניתן להגיע מת``א דרך הכביש הישן לי`רושלים, או מתוך העיר ליד הר הרצל ומוזיאון יד ושם. אפשר להקדיש יום שלם לעין כרם ולשלב טיול בטבע, ביקור במנזרים, ביקור במסעדות, או לערוך פיקניק באחת הפינות היפות המקיפות את השכונה.
עין כרם מזוהה על פי המסורת הנוצרית כמקום לידתו של יוחנן המטביל ולכן יש בכפר ובקרבתו מספר כנסיות ומנזרים.

 
קבר שמואל הנביא
 
האתר שוכן על הר גבוה,885 מטר מעל פני הים. כ-6 ק``מ צפונית מערבית לירושלים. יש סוברים שכאן שכנה מצפה המקראית, עירו של שמואל הנביא יש הטוענים שזוהי רמה המקראית וכאן קברו. הנוצרים קראו לאתר ``הר השמחה``, בו שמחו עולי הרגל מן השפלה בראותם לראשונה את ירושלים.
ב-1917 נלחמו כאן הבריטים בתורכים ושרידי החפירות מזוהות גם היום. במלחמת השחרור הפגיזו הירדנים ממשלט זה את ירושלים וניסיונות צה``ל לכבוש את המקום לא הצליחו.
במלחמת ששת הימים נכבש המקום ע``י אנשי חטיבת ``הראל``.


במבנה מאתרים את קברו של שמואל הנביא, מעליו מסגד עם צריח, ומתחתיו שרידי כנסיה צלבנית.
מסביבו שרידי חומה וישוב מימי בית שני ואולי גם מהתקופה הישראלית.


כבר לפני מאות שנים באו המוני ישראל לקבר-שמואל הנביא על מנת להתפלל ולהשתטח על קברו.
שמואל נולד לאלקנה וחנה- ב``רמה``. היה למנהיג, מחוקק, שופט ומורה לעם ישראל בשעותיו הקשות. הוא משח את שאול למלך והוא זה שבישר לו כי מלכותו תילקח ממנו ותינתן לדוד ואחר כך משח בסתר את דוד למלך. על פי המדרש שמואל הנביא נפטר בגיל 52.

 
קבר שמעון הצדיק
 
שמעון הצדיק היה כהן גדול ומנהיג העם בימי הבית השני, מאישי ומשיירי ``כנסת הגדולה``. הקבר ממוקם במזרח העיר, סמוך לאזור המלונות - (מלון נובוטל) כביש מספר 1.
כתובת: שמעון הצדיק.
 
קברי המלכים
 
אחוזת הקבר היתה בזמנה מפעל הנדסי וארכיטקטוני מפואר ביותר. שם האתר נובע מטעות בזיהוי של הארכיאולוגים הראשונים שחפרו במקום ב-1863. שלא כפי שסברו בתחילה, אין אלה קבריהם של מלכי יהודה, אלא אחוזת קבר שבנתה המלכה המסופוטמית הלני בסביבות שנת 45 לה ולבני משפחתה. המלכה הלני ובניה איזטס ומונבז התגיירו בשנת 40 לספירה.
כתובת: צאלח א דין 46.
 
קברי הסנהדרין
 
מערות קבורה מימי הבית השני. הנאה שבהן מכונה קברי הסנהדרין, מאחר ונתגלו בה 71 כוכי קבורה - כמספר חברי הסנהדרין. החוקרים מעריכים כי מדובר באחוזת קבר משפחתית.
כתובת: אופירה 5.

 
קתדרלת סנט ג`ורג`
 
מרכז הכנסייה האנגליקנית בישראל, המהווה משב מרענן של רוח אנגלית-קולוניאלית בסביבה לבנטינית. מגדל הכנסייה נקרא על שמו של מלך אנגליה אדוארד השביעי, שמימן את בנייתו וסגנון הבניה באתר הוא הסגנון האופייני לבריטניה של סוף המאה ה-19. במקום בית הארחה וגן יפהפה.
כתובת: דרך שכם.
 
ראשית ירושלים
 
מדרשת ``ראשית ירושלים`` נוסדה כדי להעמיק ולחזק את הקשר החי לירושלים, באמצעות לימוד חווייתי בתנ``ך, היסטוריה, ארכיאולוגיה, ערכים ומסורת. המדרשה מתמחה בסיורים בכל רחבי העיר ירושלים, החדשה והעתיקה. התמחות בהפעלות חווייתיות ובהפקות ספרותיות ואור קוליות בנושאים הקשורים לירושלים.
כתובת: היהודים 70. 
 
רחביה
 
לא לוותר על טיול רגלי ברחובות רחביה, מהשכונות היפות של ירושלים. רחביה החלה להיבנות בשנות ה-20 אך עיקר התפתחותה החלה בשנות ה-30 עם הגעת גלי עלייה מגרמניה. התושבים החדשים הטביעו את חותמם בשכונה בסגנון בניה בינלאומי, שהלם להפליא את האבן המקומית.
כתובת: רמבן
 
שוק הבוכרים
 
שוק קטן ובעל אווירה ייחודית בירידה מרחוב מאה שערים - ברחוב יחזקאל, נמצא שוק הבוכרים הממוקם בלב שכונת הבוכרים. זהו שוק קטן ובעל אווירה ייחודית.
כתובת: יחזקאל.

 
שוק הרוכלים-שער שכם
 
שוק שניתן למצוא בו כמעט הכל... חוצים את רחוב סלאח -א-דין, עוברים בשער שכם והולכים עד שמגיעים למזלג ובו פונים לצד הימני (רחוב בית הבד) זהו אחד מרחובות השוק המרכזיים בו ניתן למצוא כמעט הכל: אוכל, בדים, כלי בית, תבלינים, תכשיטים, תיקים, פירות וירקות ובשר.
כתובת: סוק חאן א זית
 
שוק מאה שערים
 
מדרום לרחוב מאה שערים ומקביל לו ברחוב עין יעקב נמצא שוק מאה שערים. על מנת להגיע לשוק יש לחצות את רחוב יפו ולרדת בסמטאות לעבר השכונה. מאה שערים הינה השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות ונוסדה בשנת 1847.
מדרום לרחוב מאה שערים ומקביל לו ברחוב עין יעקב נמצא שוק מאה שערים בו ניתן לקנות פירות, ירקות, תשמישי קדושה וריקועי נחושת.

כתובת: מאה שערים 
 
שוק מחנה יהודה
 
השוק המרכזי של ירושלים (שמחוץ לחומות), הממוקם בין רחוב אגריפס לרחוב יפו.
השוק הוקם בשנת 1928 כשוק הלוואה וחיסכון בסמוך לשכונת מחנה יהודה, שהוקמה בשנת 1887. בתחילה היוו את השוק דוכנים, שאוישו על ידי סוחרים מהאזור. בזמן השלטון הבריטי, נבנה המקום כשוק קבע עם חנויות ורק לאחרונה שופץ על ידי עיריית ירושלים על מנת לשפר את ההיגיינה והניקיון בו. בשוק מוכרים פירות וירקות, תבלינים, מזון טבעוני, יינות, הלבשה, כלי בית, תשמישי קדושה ומאפים. הוא מחולק לשני רחובות ראשיים וסמטאות המחברות ביניהם. באזור השוק מצויות שכונות נחלאות, בית הכנסת זהרי חמה, ישיבת עץ חיים, המתחם הישן של בית ספר כי``ח וברחוב ``האגס 1`` הבית המפורסם של משפחת בנאי.

כתובת: יפו 174.
 
שכונת אוהל משה
 
שכונת `אוהל משה` הספרדית, הוקמה אף היא, כמו שכנתה האשכנזית `מזכרת משה` על ידי `קרן מזכרת משה מונטיפיורי`. הואיל וב`מזכרת` התיישבו בעיקר תושבים אשכנזים, דרשה העדה הספרדית שאף עבורה תבנה הקרן שכונה, וכך היה. בכניסה לשכונה, הפונה לרחוב אגריפס, ומצויה מול שוק `מחנה יהודה` הסמוך, ניצב שער מרשים, ועליו כתובת מחורזת.
בתוך השכונה שתי החצרות המרכזיות. סביב החצר, ניתן להבחין עד היום בפתחיהם הסגורים של בורות המים, ששימשו את אנשי השכונה באופן סדיר עד שנות העשרים של המאה העשרים. סמוך לקצהו של רחוב `אוהל משה`, מצוי מבנהו המשופץ של המינהל הקהילתי `לב העיר`, שהקמתו בראשית שנות התשעים לוותה בסערה ציבורית, עקב חששה של האוכלוסיה החרדית המתגורת בסמוך. כיום משרת המינהל אף אוכלוסיה זו.

כתובת: אגריפס. 

שכונת בית ישראל
 
מכילה בתוכה את מרכזיהן של כמה חצרות חסידיות.
כתובת: בית ישראל.
 
שכונת הבוכרים
 
שכונת רחובות הבוכרים נוסדה בשנת תרנ``א (1891) ע``י יהודים יוצאי בוכרה.
השכונה ממוקמת בין הרחובות יחזקאל ובר-אילן, בצפון מערב העיר.
השכונה נראת ``רחובות`` על פי הפסוק מדברי יצחק אבינו ``ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה` לנו ופרינו בארץ...`` (בראשית כו` 22).
 
שכונת כנסת ישראל

 
שכונה זו הוקמה בשנת 1891 במקום זה, כתוצאה משמועה שהופצה בירושלים באותו הזמן. השמועה אמרה, כי חברה נוצרית עומדת לקנות את המגרש עליו ניצבת כיום השכונה, על מנת לבנות עליו תחנת רכבת, ועל כן מיהרו יזמי חברת `כנסת ישראל` לקנות את המגרש ולייסד עליו את השכונה. תקנון השכונה הבטיח דיור חינם למשך שלוש שנים לתלמידי הכוללים, והודגשה בו רווחת הדיירים: כל דירה תהיה בת שני חדרים לפחות, ומקום יוקדש לנטיעת אילנות וסלילת רחובות רחבים...
הבתים בנויים בצורת האות ח`, ובמרכז השכונה נמצא בית הכנסת השכונתי, `בית רחל`. כיום מצויה השכונה בלב גוש שכונות זעירות חרדיות, המהוות חלק בלתי נפרד מן הפסיפס האנושי המיוחד באזור `לב העיר`.

כתובת: לבנון.

שער האריות
 
השער היחיד (הפתוח) בחומה המזרחית של העיר העתיקה, בנוי מול הר הזיתים ומעל לנחל קדרון, בקטע אשר ליד הכותל המזרחי של הר הבית, המכונה ``נחל יהושפט``. לפיכך, בימי הביניים, כונה השער בפי הנוצרים ``שער יהושפט``. הערבים כינוהו באב א-רוחה (``שער יריחו``), שכן היוצאים מהעיר דרך שער זה מגיעים לדרך יריחו. כיום, מכנים הנוצרים את השער על שם סטפנוס הקדוש ST. STEPHENS GATE, שמקום קבורתו, ע``פ מסורתם, נמצא בסמוך.
אולם, השם ``שער האריות`` ניתן לו בזכות שני זוגות של ``אריות``, המעטרים את חזית השער ולזכר חלומו של הסולטן סולימאן המפואר, שחלם שאריות מבקשים לטורפו, מפני שלא בנה מחדש את חומות ירושלים. עוד בחזית השער, חרכי ירי ומרפסת בולטת (משקילי) ללא רצפה, לשפיכת זפת ושמן רותח על ראשם של חיילים המנסים לפרוץ דרכו לעיר.
הנכנסים לעיר דרך שער האריות מגיעים לכותל הצפוני של הר הבית, למקום בריכת ישראל (בריכת איסראל), מימי הבית השני (כיום הבריכה מכוסה ומעליה מגרש חניה) ולראשית ``רחוב הייסורים`` (ה``ויה-דולרוזה``).
בעבר, לא יכלו הבאים בשער זה לצאת בפתח ממול הכניסה, שכן, בכדי להאט את פריצת האויב, לא נבנו הפתחים אחד מול השני, אלא עם תפנית בזוית ישרה שמאלה. אך בתקופה המודרנית נפתח הקיר המערבי של בית השער, על מנת לאפשר לכלי רכב כניסה ישירה לעיר העתיקה.
שני זוגות ה``אריות`` שהזכרנו, כזכר חלומו האגדתי כל הסולטן, אינם בדיוק אריות אלא ברדלסים. היה זה סמלו של המושל הממלוכי ביברס, בן המאה ה- 13, אשר הוצבו בשער בשימוש משני ע``י התורכים.
במלחמת ששת-הימים, בכח` אייר תשכ``ז, פרצו לוחמי הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור, לעיר העתיקה דרך שער זה, ומשם לכותל המערבי ולהר הבית.

כתובת: שער האריות.

שער האשפות

 
השער הקרוב ביותר לכותל המערבי, היה בתחילה פשפש (שער קטן) שהורחב. למעשה, משמר השער הנוכחי את שמו של שער קדום, מימי המקרא: ``ואצאה...ואל שער האשפות`` ``נחמיה, ב`, יג`), הנמצא מדרומו. השם ``אשפות`` ניתן לשער מפני היותו במקום הנמוך ביותר בעיר העתיקה, דרכו הוציאו את האשפות מהעיר. השער מוביל לעיר דוד, מעין הגיחון, בריכת השילוח ולכפר סילואן. בימי הביזאנטים עבר בקרבת מקום רחוב הקרדו המשני - שחיבר בין שער שכם בצפון לבריכת השילוח בדרום. על-פי-רוב, היה הפשפש נעול ונפתח בעיקר בעתות בצורת כדי לאפשר לערביי הכפר סילואן להוביל נאדות מלאי מים לתושבי העיר העתיקה.
קרבתו של השער לשכונה של הערבים ממוצא צפון אפריקני- מוגרבים (מערביים, הבאים ממערב לארץ ישראל) העניק לשער גם את השם באב- אל- מוגרביה.
בימי השלטון הירדני (1948-1967), הורחב הפשפש כדי לאפשר כניסת כלי רכב, ושוב עבר שיפוצים לאחר איחוד ירושלים. מעל לשער מבחוץ קשת דמוית כריות מאבנים ומעליו קישוט עגול בדגם פרח, ובמרכז הקשת - מגן דוד.

כתובת: בתי מחסה.
 
שער הפרחים
 
ממוקם במזרח החומה הצפונית של העיר העתיקה (בגבוה 755 מטר מעל פני הים) ומוביל אל שכונה ערבית (מחוץ לחומות) הנקראת ``באב א-זהרה``, כשמו של השער בערבית. על גבעה ממול לשער שוכן בית קברות מוסלמי הנושא את השם ``א-סהירה`` – שפירושו ``החיים לנצח``. ככל הנראה, שמו הערבי של השער, באב א-זאהרה (שער הפרחים), הוא שיבוש שמו של בית הקברות. אולם ייתכן, כי גילופים בצורות גיאומטריות (ערבסקות) וצמחיות, המעטרות את השער, הקנו לו את שמו - שער הפרחים.
בתוך העיר העתיקה, במרחק קצר מהשער, עמדה כנסיה נוצרית. בתקופה הצלבנית, סברו בטעות, כי כנסיה זאת עומדת במקום ביתו של הורדוס (או בנו). ולכן, שער הפרחים מכונה גם שער הורדוס. בסמוך לשער, מחוץ לחומות, חנו, בשנת 1,099, חייליו של המפקד הצלבני גודפריי דה- בויון ומשם פרצו לעיר וערכו טבח גדול ביהודים ובמוסלמים.
הנכנסים לעיר דרך שער הפרחים מגיעים לשכונת באב- חוטה ודרכה לשערים בכותל הצפוני של הר-הבית.
עד לשנת 1875, היה שער הפרחים פשפש (שער קטן), שנפתח לעיתים רחוקות בלבד. באותה שנה, מתוך כוונה להקל על המעבר לשכונות החדשות, שהחלו להתפתח מצפון לעיר העתיקה, פרצו התורכים מעבר בקירו הצפוני של בית השער ואת הכניסה מימי סולימאן המפואר, בונה החומות, סתמו.

כתובת: שער הפרחים.

שער הרחמים

 
שער סתום זה בנוי בכותל המזרחי של הר הבית, המשמש בקטע זה גם כחומה המזרחית של העיר העתיקה. מבנה השער קדום לבניה התורכית, עוד מימי המוסלמים האומיים, במאה השביעית. בקרבתו שרידי שער כניסה להר הבית מימי בית שני. לשער שני פתחים (סגורים כיום), הצפוני מכונה ``שער התשובה`` והדרומי ``שער הרחמים``. במסורת הנוצרית, דרך שער זה נכנס ישו לירושלים ולכן הם מכנים את המקום ``שער הזהב``; האגדה מספרת, שדרך שער זה יכנס בבוא היום המשיח. זו הסיבה שלפני שער הרחמים מצוי בית קברות מוסלמי גדול, שהרי לכהן אסור לעבור דרך בית קברות, ובכך תעוכב ביאת המשיח.
לנוצרים מסורת נוספת, שדרך שער זה נכנס הקיסר הביזנטי, הרקלוס, לאחר שהביס את הפרסים במאה השביעית לספירה, מספר שנים לפני הכיבוש המוסלמי. בימי הצלבנים פתחו את השער רק בעת תהלוכות דתיות. מסוף התקופה הצלבנית, עת חזרו המוסלמים לשלוט בירושלים, ועד ימינו, שער הרחמים חסום, ובית השער הגדול והרחב שימש בית תפילה גדול ומדרסה (מדרשה ללימודי האיסלאם). כיום הכניסה לבית השער, המצטיין בכותרות המרשימות של עמודיו, אפשרית רק מתוך רחבת הר-הבית.

 
שער יפו
 
מאז ומתמיד היה שער יפו אחד השערים החשובים יותר בחומת העיר. השער בנוי כזוית בת תשעים מעלות, על מנת להקשות על תוקפים פוטנציאליים להיכנס דרכו ולשבור את עוצמת תקיפתם.
בעבר, חיברה חומה נמוכה בין מבנה השער לבין חומות המצודה הסמוכה, אולם, בשנת 1898 נהרסה חומה זו לרגל ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ, עת פרצו בחומה נתיב כניסה לפמליית הקיסר.
משמאל, בתוך חצר קטנה המוקפת גדר, נראים שני קברים בסגנון עות`ומאני. על פי המסופר, אלו הם קבריהם של המהנדסים שבנו את חומת העיר. האגדה מספרת, כי הסולטן סולימאן המפואר ציווה להתיז את ראשם ולקברם כאן, משום שהותירו את קבר דוד שעל הר ציון מחוץ לחומה. גירסה אחרת מספרת, כי הסולטן היה כה מרוצה ממלאכתם של המהנדסים, עד שציווה להורגם, כדי שאיש לא יוכל לשכור את שרותיהם בעתיד ולחקות את חומת ירושלים.

שער ציון
 
ממוקם במערב החומה הדרומית של העיר העתיקה, מוביל אל מחוץ לעיר העתיקה לציון קבר דוד שבהר ציון, דבר שהשתמר בשמו הערבי ``באב א- נבי דאוד`` (שער הנביא דוד). שמו האחר הוא ``באב חרת אליהוד`` (שער הרובע היהודי), שכן דרכו מגיעים לרובע היהודי.
משני צדי הפתח חרכי ירי מסוגננים, מעליהם כותרות של עמודים בשימוש משני. מעל לפתח עצמו עיגול מקושט ומעליו מרפסת בולטת ללא רצפה (משיקולי), לשפיכת זפת או שמן רותח על האויב המנסה לפרוץ פנימה. ובראש השער כותרת נוספת, אף היא בשימוש משני. בניגוד לשערים אחרים בחומות העיר הנכנסים בשער פונים לימין ולא לשמאל. בעת עזיבת הבריטים את הארץ, בשנת 1948, עצר המפקד האנגלי ליד בתו של מוכתר (ראש שכונה) הרובע היהודי ומסר לידיו את המפתחות של שער ציון באומרו ``משנת שבעים לספירה ועד היום לא נתנו מפתחות חומות ירושלים בידי היהודים - זאת הפעם הראשונה לאחר למעלה מאלף שבע מאות שנים שאתם זוכים בכך``. אך קצין בריטי זה לא ידע כי במאות ה15- וה16- היה מפתח שער ציון בידי היהודים.
במלחמת העצמאות, בעת המצור על העיר העתיקה, פרצו חיילי הפלמ``ח דרך שער ציון לתוך הרובע היהודי בהביאם ציוד ותגבורת. הנקבים הרבים המצלקים את אבני השער מבחוץ, מעידים על פריצת הפלמ``ח ועל חילופי יריות שהתנהל בין הלגיון הערבי הירדני לכוחות הישראליים במשך תשע-עשרה שנות הפרדת העיר (1948-1967).

כתובת: חטיבת עציוני
 
שער שכם
 
שער זה, היפה, הגדול והמרשים מכל השערים בחומות התורכיות, נמצא במרכז החומה הצפונית של העיר העתיקה. הרחוב הראשי היוצא ממנו צפונה, נקרא ``דרך שכם``, על-שם דרך ההר, המובילה לשכם ובהמשך לדמשק ומכאן גם שמו בעברית ``שער שכם`` ובאנגלית ``שער דמשק``. רחוב חשוב נוסף הנמשך משער שכם, הוא רחוב הנביאים. ממול, מעל לצוק שנוצר כתוצאה מחציבה, נמצאים מערות קבורה מתקופת בית-ראשון. אחת ממערות הקבורה הללו יוחסה, על ידי חלק מהנוצרים הפרוטסטנטים, כמקום קבורתו של ישו ומסביבה שתול בוסתן יפה. מזרחית מהשער, מתחת לחומות, פתח למערה גדולה, ``מערת צדקיהו``, אף היא חצובה בידי אדם.
שמו הערבי של השער, ``באב אל-עמוד`` מזכיר, כי ברחבה הפנימית לשער עמד, בתקופה הרומית והביזנטית, עמוד גבוה, כפי שאפשר לראות במפת מידבא. מעמוד זה נמדד המרחק מירושלים, על ידי אבני מיל שהוצבו לאורך הדרכים. בתקופה זאת נמשכו משער זה פנימה לתוך העיר, שני רחובות: הקרדו מאקסימוס (כיום, רחוב השוק ``חאן א-זית`` ובהמשך רחוב היהודים) והקרדו המשני (רחוב הגיא). שני רחובות אלו נראים בבירור במפת מידבא. לשער שכם מגדלים משני צדדיו, אשר במזרחי שבהם נמצאו שרידים, משומרים היטב, של השער הקדום, מימי הרומאים ואף אולי מימי הבית השני. את השער מקשטים מלמעלה שוניות משולשות המסתיימות במעין טורבן (מצנפת) תורכי. כתובת בערבית מספרת על בניית השער בציווי הסולטן סולימאן. חרכי ירי, ומדליונים מקשטים את חזית בשער. ומעל לפתח השער ובשני המגדלים תאי מרפסת בולטים, ללא רצפה (משיקולי), דרכם אפשר היה לשפוך שמן וזפת רותח על האויב המתקרב לשער.
העיר העתיקה מבוצרת בביצורים טבעיים (וואדיות עמוקים) ממזרח, מדרום וממערב, אך לא מצפון. בכדי לפצות על נחיתות הגנתית זו, נבנה בית-השער עם תפנית כפולה, כך שהפורץ פנימה נאלץ לפנות בזוית ישרה לשמאל ומיד לאחר כך לימין, ועל ידי כך מואטת התקדמותו. בתוך בית השער חדרי משמר, שהפכו במרוצת השנים לחנויות. מעל לשער תצפית יפה לעבר פנים העיר העתיקה – מדרום, ולשכונות הצפוניות אשר מחוץ לשער.
בימי המנדט הבריטי, עת נערכו חפירות ארכיאולוגיות בסמוך לשער, מחוץ לחומות, נבנה גשר המוביל אל השער. לאחר מלחמת ששת הימים נבנה מול השער מבוא רחב בצורת תאטרון.

כתובת: סוק חאן א זית. 

תחנה לחקר ציפורי ירושלים

 
התחנה הוקמה ב 1994 ע``י קבוצה של חובבי טבע שאימצו אתר צפרות מהאחרונים שנותרו בתוך העיר. התחנה הינה מודל ראשון מסוגו של פיתוח ושימור אתר טבע קהילתי עבור תושבי העיר.
התחנה שוכנת בלב קריית הלאום ושטחה משתרע על כ-5 דונם וכולל מגוון בתי גידול שמאז ומתמיד שימשו מוקד משיכה לאלפי ציפורים ו`תחנת תדלוק` במסלול הנדידה. התחנה משלבת מחקר ומעקב אחר ציפורים נודדות ויציבות לצד מפגש לימודי חוויתי בין החוקרים לתלמידים אשר בו נחשף ציבור התלמידים למפגש בלתי אמצעי מעל שולחן הטיבוע והכרות עם אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר – נדידת הציפורים, ממרחק של מגע יד.

כתובת: רוטשילד.
 
תיאטרון החאן
 
שוכן במבנה מן המאה-19, התקופה העות`מנית, על חורבותיו של פונדק דרכים מן התקופה הצלבנית. באותן תקופות היו עוברי האורח בדרכם אל ירושלים וממנה לנים בחאן - בפונדק הדרכים - לאחר שחומות העיר ננעלו למשך הלילה.
עד מלחמת ששת הימים שימש החאן כמרתף בירה וכנגרייה. באביב 1968 שופץ המבנה והפך למרכז של עשייה תיאטרונית ותרבותית, כחלק מחזונו של מר טדי קולק למלא את מבני ירושלים העתיקים בתוכן תרבותי חדש.
מתחם החאן כולל שני אולמות מרכזיים. האולם הגדול מכיל 238 מקומות ובו מתקיימות מרבית ההצגות המועלות בתיאטרון. החאן הקטן - במה 2 מכיל כ- 70 מקומות ובו נערכים אירועים, הצגות וכן מפגשים בין הצוות היוצר לקהל.

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים