| הפוך לדף הבית  |  יעדים בעולם  |  גלריית תמונות  |  טיולים בארץ  |  סקי  |  מידע כללי  |  פורומים  |  דילים  
הודו<<יעדים בעולם<<ראשי
יום חמישי, 09.12.2021
רגע אחרון
בודפשט-(ח. נופש) - $268 ברלין-(טיסה)-$214 רומא-(ח. נופש) - $491 ברצלונה-(טיסה) -$278 פראג-(ח. נופש)-$495 אמסטרדם-(טיסה)- $282 לונדון-(ח. נופש)- $774 בנגקוק-(טיסה)-$774
 
הודו - לאן לטייל
מאת: צוות FIXTRAVEL
הודו וישראלים

כ-23 אלף ישראלים שוהים בכל שנה בהודו, רובם תרמילאים (מוצ`ילרים), השוהים שם כמה חודשים ולפעמים יותר משנה. רק כ-5,000 ישראלים יוצאים להודו בטיולים מאורגנים. גם אלה המצטרפים לטיולים מאורגנים, לפחות מחצית מהם לא עושים זאת באמצעות חברות ישראליות ומדריכים ישראלים, אלא מצטרפים לקבוצות מטיילות זרות, שאותן הם פוגשים בהודו.


הישראלים  שוהים בהודו בהתאם לעונות השנה. בין החודשים אוקטובר ומרס בהודו הקלאסית, דלהי, בומביי, אתרי הגאנגס, איקרה, קג`וראי וראנסי (עיר קדושה על הגאנגס). בעיקר בין דראמסאלה, שבה מתגורר הדלאי לאמה, מאנאלי, שממנה יוצאים בעונת המונסונים החמה לכיוון הרי ההימליה ההודים וישקאש, שבה נמצאים מקורות הגאנגס.


מסוף מאי לסוף אפריל שוהים הישראלים ממש על גבול פקיסטאן באזורי לאדאק, שזה למעשה טיבט ההודית, וממאנאלי הם יוצאים לטרקים בהרי ההימליה ההודיים. אחד האזורים הנוספים שישראלים אוהבים להגיע לשם הוא גואה, אתר חופים מרהיב, ששם אוהבים הצעירים מהארץ להסתלבט ול"תפוש ראש".


ישראלים ממעטים לטייל באזור דרום הודו - בין מאדרס וקוצ`ין, למרות שהוא יפהפה ומושפע פחות מהמתיחות בצפון.
בקאשמיר עצמה, שמשרד החוץ ממליץ לא לבקר שם, ישראלים לא מטיילים. אבל באזור ג`אמו קשמיר הם מרבים לבקר.
  
דלהי


בירתה של הודו ומשמשת בסיס יציאה של מטיילים בצפון הודו, לביקורים באגרה ובטאג` מאהאל, להרי ההימליה ולג`איפור, שבראג`אסטאן. במאה ה-12 שלטו בעיר  7 שליטים הינדים, והפכו אותה למרכז הינדי חשוב. אחר כך השתלטו עליה המוסלמים והחזיקו בשלטונם, 650 שנה. שלטון שחוסל על ידי המונגולים ששלטו בה בשנים 1526-1857 האזור המכונה היום דלהי העתיקה נבנה תחת השלטון המונגולי, כולל המבצר האדום. ב-1803 כבשו הבריטים את דלהי והחליטו  להפוך אותה לבירה. במסגרת זו הם בנו בסגנון מפואר את ניו דלהי.


כאשר קיבלה הודו את עצמאותה המשיכו ההודים לפתח אותה כבירתם, ובגלל אפשרויות התעסוקה בה גדלה בה האוכלוסייה בקצב מסחרר. התפתחות שיצרה גם צפיפות, פקקי התנועה, מצוקת דיור, לכלוך  וזיהום אוויר.


העיר מושכת אליה תרמילאים מכל העולם, ביניהם ישראלים רבים, הנמשכים להיסטוריה המרתקת של המקום, לשוק ולבאזרים בפאהארגאנג`, לאדריכלות המיוחדת של העיר ולאוכל הטוב.


השוק הפופולרי "מיין בזאר", ממוקם סמוך לתחנת הרכבת המרכזית, בשכונת פאהארגאנג`, ויש בו עשרות מלונות ואכסניות של מטיילים. ישראלים רבים המגיעים לעיר נוהגים להסתובב כאן, לצורכי קניות ולינה במלונות היחסית זולים של השכונה. ה"מיין בזאר" נחשב לנקודת הבסיס המרכזית למטיילים הישראלים בהודו. הימצאותם של הרבה ישראלים באזור יצרה מערכת יחסים מצויינת ביניהם וההודים, שגרמו לכך שהרבה הודים דוברים עברית. במקום פועלים גם סוכנויות נסיעות, מסעדות דוכני טלפונים והחלפת כספים, המהווים מקור חשוב למידע עבור המטיילים.
 

אתרים בעיר:
את המבצר האדום, המתנשא מעל העיר העתיקה, מקיפות חומות אבן חול אדומות, המתנשאות לגובה של 33 מטר, מנתקות את המבצר מהמולת העיר והופכות אות ואת גניו למקום של שלווה רוגעת. ההודים מייחסים כבוד רב לשער המרכזי של המבצר, הנקרא שער לאהור, כסמל של הודו המודרנית, וביום העצמאות עולים אליו המונים לרגל.
צ`אטה צ`וק, הבאזר המקורה והמרשים, שבו מוכרים מזכרות לתיירים מוביל לתוך המבצר האדום עם כל בניניו המפוארים כמו מסגר הפנינים, אולם הקבלה הבנוי שיש לבן, המרחצאות המלכותיים וארמון הצבע.

מסגד ג`אמה מאסג`יד, הממוקם בעיר העתיק נחשב לגדול במסגדי הודו, ויש בו חצר היכולה להכיל 25 אלף איש. בנה אותו הקיסר המונגולי שאה ג`אהאן, שאחראי גם לבניית הטאג` מאהאל והמבצר האדום. למסגד 4 מגדלים ושני צריחים, בנויים שילוב של אבן חול אדומה ושיש לבן.


הרחוב הראשי של העיר העתיקה נקרא צ`אנדני צ`וק ולמעשה הוא שוק אופייני לדוחק, רעש ולצבע ההודים. שוק המלא אומנים, סוחרים וריקשות, בבליל של תנועה, צחנה ופיח.


דלהי החדשה, ניו דלהי, מייצגת את השאיפות הבריטיות בימי האימפריה,עם שדרות רחבות ובניינים בסגנון קלאסי מהודר. המבנים הבולטים הם משכנו של המשנה למלך בריטניה בעבר והיום הפרלמנט ההודי, ורחוב ראג`פאת הרחב, שבו מתקיימים תהלוכות ומצעדים. אזור הקניות מרוכז בקונאט פלייס.


נזכיר עוד שלושה אתרים חשובים בעיר - קבר הומאיון, המוקף גנים, המהווה דוגמה לבנייה המונגולית הקדומה, ומגדל הניצחון, קוטאב מינאר, המגיע לגובה של 74 מטר, המסמל את הכיבוש המוסלמי של העיר בידי קוטאב אול דין עם מרפסותיו המיוחדות והמדרגות הלולייניות בתוכו, שהיום נאסר לטפס בהם, בגלל הסחרחורות שהם גורמות למטפסים, שגרמו בעבר לכמה מקרי מוות. ליד המגדל ממוקם מסגד קואט-אול-איסלאם, שהוא המסגד הראשון שנבנה בהודו.



דלהי.                                                  צילום: ערן יהב

 
בומביי
 
העיר הזאת, שההודים מכנים בשם מומבאי, מהווה עבור חלק ניכר מהישראלים שער כניסה להודו ולמזרח הרחוק. בבומביי יש גם המון עניים וקבצנים, בדיוק כפי שיש בכלכותה, במדרס ובערים רבות נוספות בהודו. זוהי עיר גדולה ומרתקת, שפועלים בה מרכז כלכלי חשוב, עיר סרטים המוכנה בוליווד, גורדי שחקים, מגרשי קריקט ומסעדות משובחות. העיר ממוקמת על אי המחובר ליבשה באמצעות גשרים.


נמל התעופה הבינלאומי של העיר, שבו גם נוחתים גם מטוסיה של חברת אל על, נקרא סהר, והוא ממוקם במרחק של 30 ק"מ צפונה ממרכז העיר. זמן הנסיעה ממנו במונית לעיר נמשך כ-45 דקות. מי שרוצה להמשיך בטיסות פנימיות לאזורים אחרים בהודו, חייב לנסוע לשדה תעופה סמוך, הנקרא סנטה-קרוז.


אזור קולבה של העיר נראה עד היום כאילו והבריטים לא עזבו את המקום, שאותו רצו להפוך למושבה הייצוגית שלהם במזרח, שבה הם הפעילו את אחד מנמלי הים הגדולים שלהם באזור.


בקולבה בולט שער אבן שגובהו 26 מטר, הנקרא "שער הודו". הוא נבנה לציון ביקורו של המלך ג`ורג` החמישי בעיר. מכאן יצאו אחרוני הפקידים ההבריטים, לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה. מול השער ממוקם מלון טאג` מהאל הידוע, הנחשב לאחד האיכותיים ביותר באסיה.  קולבה מייצגת את חיי המסחר ההודי במיטבו ויש בה המון חנויות קטנות ומסעדות. 


מוזיאון הנסיך מוולס, ממוקם בשדרת מהטמה גהנדי. יש בו ציורים ופסלים מתקופות שונות בתולדות הממלכות של חבל מהרשטרה, יצירות מימי המוגולים, כולל ציורים אירוטיים, ועבודו של אמנים אירופאיים ידועים.


תחנת הרכבת ויקטוריה, היא עוד מבנה קולוניאלי, אך היא מייצגת יותר מכל את החיבור בין התרבות הבריטית והמורשת ההודית,  כאשר בתוך מבנה גותי מפוסל, במיטב האדריכלות האירופאית, נוהרים המוני בני אדם עשירים, עניים וזרים, בבליל הודי אופייני.


כל אזור התחנה מכונה פורט ויש בו מבנים קולוניאליים נוספים – בית המשפט, בניין האוניברסיטה עם מגדל השעון, שוק קרופורד ולידו בזאר קלבדווי על סימטאותיו המפותלות.
שכונת היוקרה של העיר, מאלבר, שיש בה גנים תלויים, ממוקמת בחלקה המערבי של בומביי, בחלק הצפוני של טיילת מארין דרייב, הנמשכת לאורכו של המפרץ, שבורגני העיר אוהבים לבלות בה.


הודו היא יצרנית הסרטים הגדולה בעולם. תעשייה זו פועלת בבומביי באזור המכונה בוליווד והיא מפיקה עשרות סרטים בשנה. לצד בוליווד, המספקת לעיר את זוהרה ואל מול האוטובוסים קומותיים והבניינים הקולוניאליים, המייצגים את המסורת הבריטית במיטבה, בומביי היא גם רובע האורות האדומים הידוע לשמצה, שיש בה את שכונות הפחונים הגדולות ביותר באסיה.


גואה


חבל ארץ המצליח לשמר את אופיו הייחודי של חופי ים טרופיים, בעלי נוף של גלויות פרסומיות, והמיועדים לקהלי יעד שונים, בעיקר בגלל גודלה הקטן יחסית. גואה גם נוחה לטיול ונופש עבור מטיילים מערביים.


החופים בגואה מיועדים לקהלי יעד שונים. כפר פאלולם – חוף המיועד בעיקר לחובבי שלווה, שקט וטבע, הנוהגים לרבוץ במשך כל היום במסעדות. בחוף הטרופי המדהים והשקט הזה ישנים בתנאים בסיסיים יחסית, בבתי ההארחה על החוף. לכאן מגיעים גם משפחות תיירים עם ילדים קטנים. הלהיט של המקום הן השקיעות היפהפיות, על רקע סירות כפר הדייגים האופייניות, שיש להן זרוע מעץ המיועדת לייצובם. הדייגים מציעים לנופשים, שיט כדי לראות דולפינים, או קופים המתחבאים בחופים שהגישה אליהם אפשרית רק באמצעות סירות. מלבד אוכל מערבי, כולל חומוס ישראלי, מציעות המסעדות במקום הזה בעיקר מאכלי ים.


אזור אנג`ונה הוא כבר בעל אופי אחר, המושך אליו את אנשי מסיבות הסמים, ביניהם ישראלים רבים. המסעדות עם שלטים ותפריטים בעברית מלאות ישראלים.



ילד מקומי, הרידואר.                               צילום: ערן יהב

 
כלכותה

בירת בנגל המערבית, שהייתה בעבר בירתה הזוהרת של הודו הבריטית, נחשבת עד היום למרכז האינטלקטואלי, האמנותי והמרכז הפוליטי של הודו, ממוקמת לאורך הגדה המזרחית של נהר הוּגלי. גם עיר זו מוכה עוני ורעב, שהחל בה לאחר החלוקה, כאשר זרם אדיר של פליטים הציפה.

האוזר הפתוח ורחב הידיים, המכונה מיידן, משמש את תושבי העיר לקיום אסיפות פוליטיות, לביצוע תרגילי יוגה, וגם לתחרויות כדורגל וקריקט. במיידן ישנם שני אתרים: מבצר וויליאם הגדול, שעדיין בשימוש, ותאר ההנצחה ויקטוריה, שהוא למעשה מוזיאון גדול, מצופה שיש כשבחזיתו פסלה של המלכה ויקטוריה. המוזיאון מציג פריטים מתקופת השלטון הבריטי בהודו.

בכיכר דאלהאוזי ממוקם המרכז האדמיניסטרטיבי של העיר, המוכנה BBD Bagh. והוא כולל את בית פקידי הממשל, המכונים סופרים, ולכן גם הבניין נקרא בית הסופרים. ובעבר השני בניין סניף הדואר המרכזי.


מקדש קאלי בעיר ממוקם במקום, הוא אתר הודי חשוב לעלייה לרגל. הרבה עזים נשחטים בכל בוקר כדי לרצות את תאוות הדם של האלה שיווה.


אתרים נוספים בעיר: המוזיאון ההודי, הנחשב לגדול והחשוב בהודו כולה, הגנים הבוטאניים, שבהם גדל עץ פיקוס בן 200 שנה, וגשר האורה, שאף אחת מתומכותיו אינה ניצבת בתוך הנהר, המהווה את סימלה של העיר. מדרום לגשר באזור צ`ורינגי, יש שפע של מלונות, מסעדות וברים זולים. רחוב סאדר, הסמוך לצ`ורינגי, הוא מרכז התרמילאים של העיר. 
לכלכותה יש  נמל תעופה לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות לדלהי, באנגאלור, צ`נאי, מומבאי ולאנקנאו.

 
אגרה


העיר, הממוקמת במרחק של כ-200 ק"מ מדלהי, קיבלה את פרסומה בגלל הטאג` מאהאל. הסמל התיירותי הזה של הודו, הנחשב לאחד מפלאי תבל, הנחשב לאתר ההנצחה היפה ביותר בעולם שנבנה בשם האהבה. בנה אותו הקיסר שאה ג`אהאן, כדי להנציח את אשתו השנייה אך האהובה, מומטאז מאהאל, שמתה בשנת 1631, בזמן לידה, והותירה אותו שבור לב. בניית הטאג` מאהל החלה באותה השנה שבה נפטרה האישה והיא הושלמה ב-1653.


אתר לא פחות מעניין בעיר הוא המבצר הענקי הבנוי אבן חול אדומה. חותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-20 מטר והיקפן 2.5 ק"מ.


מוקד העניין המרכזי השני בעיר הוא מבצר אגרה הענק, הבנוי מאבן חול אדומה, על גדת נהר היאמונה. החומות הכפולות העצומות שמקיפות את המבצר מתנשאות לגובה של יותר מ-20 מ` והיקפן 2.5 ק"מ, וסביבם תעלת מגן. בין החומות הכפולות בנויים אולמות יפהפיים, מסגדים ונטועים גנים. כאן גם נמצא מסגד הפנינים, הבנוי שיש לבן ונחשב על-ידי רבים כמסגד היפה ביותר בהודו כולה.



אגרה.                                                 צילום: ערן יהב

 
ורנסי

בירתה הדתית של הודו ממוקמת כ-580 ק"מ ממזרח לאגרה וכ-780 ק"מ מדרום מזרח לדלהי.
חיים בה סופרים, כהני דת ופילוסופים רבים. היא שוכנת על גדותיו של נהר הגנגס הקדוש, שבו רוחצים המאמינים כדי לטהר עצמם, למרות שלתוך המים מושלך אפרם של המתים, הנשרפים לידו. בעיר יש  100 אתרי מדרגות היורדות לנהר והמכונות גאטות, המיועדות לרחצה ושריפת המתים. מאניקארניקה גאט היא המרכזית והחשובה מכולן, שבה כל הונדי המכבד עצמו מעוניין שגופתו תישרף. בדאסאסוואמד גאט יורדים מאמינים במדרגות כדי לטבול במי הנהר הקדוש, להניח מנחות, וגם על מנת לקבל עיסויים.


בעיר ישנם אתרים נוספים: המקדש המוזהב – בגלל מגדליו המוזהבים, השווקים הגדולים שבהם מוכרים צעצועים, כלי פליז, צעיפים, בדי המשי וכלי נגינה.

צילומים: ערן יהב

הדפסת כתבה כתוב לעורך שלח לחבר








מסלול הטיול המועדף עליי
מסלולי נחלים בצפון
טיולי ארכיאולוגיה
נוף מדברי
אתרים היסטוריים

הצג תוצאות
Powered by Sitenet ltd בניית אתרים מועדון הלקוחות | כתבו לנו| תנאי שימוש| אודות החברה| פרסום באתר| מאמרים