התרבות, הדת והמוסיקה בברזיל מושפעים מאוד מהמבנה האתני של אוכלוסייתה. רוב תושביה הם לבנים, צאצאים למתיישבים הפורטוגלים שהגיעו למדינה החל מהמאה ה-16. יש בה גם מולטים רבים, שחורים וקבוצות אתניות נוספות.
האינדיאנים כמעט נעלמו כקבוצה הומוגנית. השמדת אינדיאנים הייתה בעיקר באגן אמזונס, שם הוכחדו עשרות שבטים במחלות, רעב ורצח על ידי כורי זהב, חוטבי עצים וחוואים, שעדיין ממשיכים לחדור לאזורי המחיה של השבטים האלה.
הקתוליות היא הדת הרשמית של המדינה, אבל רוב התושבים ממשיכים להאמין גם באמנות אליליות, רובן ממוצא אפריקני. התוצאה היא שלצד קדושים נוצרים, חיים גם אלים ורוחות אפריקנים. בליל זה של אמונה דתית משפיע מאוד על המוסיקה הברזילאית, המתאפיינת בגיוון רב, כתוצאה מהשפעת שלוש היבשות – אירופה, אפריקה ואמריקה. כך למשל הסמבה המפורסמת היא שילוב בין הבולרו הספרדי לבין מקצבים אפריקניים, או הלמבדה, המושפעת ממקצבים קאריביים.
בברזיל בולטת תופעת "ערי העוני", של שכונות (פוולאס) שהוקמו שלא כחוק סביב ערים מרכזיות, ללא מים זורמים ושירותי סילוק אשפה. בשכונות אלה, שבהם מתגוררים מיליוני בני אדם ללא תקווה וללא עבודה, שיעור הפשע גבוה ומספר ילדי הרחוב, חסרי בית מגיע למספרים עצומים.
|
|
|
 הדפסת
כתבה
 כתוב לעורך
 שלח
לחבר |
|
|
|
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
.gif)
